ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ט
בִּקְשָׁרִים. בֵּן שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּעְגּוּעִים עַל אָבִיו, נוֹטֵל הָאָב רְצוּעָה שֶׁל מִנְעַל יָמִין וְקוֹשְׁרָהּ לוֹ לַבֵּן בִּשְׂמֹאלוֹ, וְכָל זְמַן שֶׁאוֹתוֹ קֶשֶׁר עָלָיו סָרִים הַגַּעְגּוּעִים מֵעָלָיו, בִּסְגֻלָּה. וּלְהָכִי תָּנֵי הַבָּנִים, שֶׁאֵין לַבָּנוֹת גַּעְגּוּעִים עַל אֲבִיהֶן כְּמוֹ הַבָּנִים:
בְּזוֹגִין. כְּמִין פַּעֲמוֹנִים קְטַנִּים. תַּרְגּוּם פַּעֲמוֹן זָהָב, זַגָּא דְּדַהֲבָא: