ברטנורא על משנה שבת· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
בְּסֶלַע. מַטְבֵּעַ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה:
שֶׁעַל הַצִּינִית. מַכָּה שֶׁתַּחַת פַּרְסוֹת הָרֶגֶל, וְקוֹשְׁרִים בָּהּ מַטְבֵּעַ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו צוּרָה לִרְפוּאָה:
הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין. הַקְּטַנּוֹת מְנַקְּבוֹת אֶת אָזְנֵיהֶן וְאֵין עוֹשִׂין לָהֶן נְזָמִין עַד שֶׁיִּגְדְּלוּ, וְנוֹתְנִין חוּטִין אוֹ קִסְמִים בְּאָזְנֵיהֶן שֶׁלֹּא יִסָּתְמוּ אָזְנֵיהֶן:
וַאֲפִלּוּ בְקִסְמִים. רְבוּתָא קָאָמַר, אַף עַל גַּב דְּלָאו תַּכְשִׁיט שֶׁל נוֹי הוּא, אוֹרְחַיְהוּ בְּהָכִי וְלָאו מַשְּׂאוֹי הוּא:
עַרְבִיּוֹת. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּעַרְבִיָּא:
יוֹצְאוֹת רְעוּלוֹת. מְעֻטָּפוֹת בְּרֹאשָׁן וּפְנֵיהֶן מְכֻסּוֹת חוּץ מִן הָעֵינַיִם, כְּדֶרֶךְ הָעַרְבִיּוֹת:
מָדִיּוֹת. בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּמָדַי:
פְּרוּפוֹת. שֶׁמִּתְעַטְּפוֹת בְּטַלִּית, וְתוֹלוֹת רְצוּעָה בִּשְׂפָתָהּ אַחַת כְּנֶגֶד צַוָּארָהּ, וּבִשְׂפָתָהּ הַשֵּׁנִית כּוֹרֶכֶת אֶבֶן אוֹ אֱגוֹז, וְקוֹשֶׁרֶת הָרְצוּעָה בְּכֶרֶךְ וְאֵין הַטַּלִּית נוֹפֶלֶת מֵעָלֶיהָ: