ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ו
אֶלָּא עַל הַקַּרְקַע. אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ קַרְקַע לַלֹּוֶה, שֶׁאָז חָשׁוּב הַחוֹב כְּגָבוּי בְּיַד בֵּית דִּין וְלֹא קָרִינַן בֵּיהּ לֹא יִגֹּשׂ:
אִם אֵין לוֹ. לַלֹּוֶה, וּמַלְוֶה יֵשׁ לוֹ, מְזַכֶּה לוֹ מַלְוֶה לַלֹּוֶה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ קַרְקַע כָּל דְּהוּ, וְכוֹתְבִים עָלָיו פְּרוֹזְבּוּל, וַאֲפִלּוּ הַחוֹב מֵאָה מָנֶה, מִשּׁוּם דְּקַרְקַע כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לִגְבּוֹת בָּהּ כָּל חוֹבוֹ, כְּגוֹן דְּגָבֵי וְהָדָר גָּבֵי עַד דְּמַשְׁלִים כָּל חוֹבוֹ:
הָיְתָה לוֹ. לַלֹּוֶה שָׂדֶה מְמֻשְׁכֶּנֶת בָּעִיר, בֵּין שֶׁאֲחֵרִים מִשְׁכְּנוּ אוֹתָהּ לוֹ בֵּין שֶׁמִּשְׁכֵּן הוּא לַאֲחֵרִים, כּוֹתְבִין פְּרוֹזְבּוּל:
כּוֹתְבִין לָאִישׁ עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. כְּגוֹן קַרְקַע שֶׁל נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת:
עַל נִכְסֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין. שֶׁלֹּוִין לְצֹרֶךְ הַיְתוֹמִים, וְהַיְתוֹמִים אֵין לָהֶם קַרְקַע: