ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י
משנה א
שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמִּלְוָה. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְעָבְרָה עָלָיו שְׁבִיעִית אַחַר הַהַלְוָאָה, אֵינוֹ יָכוֹל לִתְבֹּעַ הַלְוָאָתוֹ מֵחֲבֵרוֹ, כְּדִכְתִיב (דברים טו) שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ:
בִּשְׁטָר. שֶׁכָּתַב לוֹ שְׁטָר בְּאַחְרָיוּת נְכָסִים וְשִׁעְבֵּד קַרְקָעוֹת עַל הַמִּלְוָה דְּמֵחֲזֵי כְּמִי שֶׁמִּשְׁכֵּן, קַרְקָעוֹת אֶצְלוֹ, אַף עַל פִּי כֵן שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ:
הַקָּפַת הַחֲנוּת. שֶׁקָּנָה מִמֶּנּוּ בַּאֲמָנָה:
אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת. דְּאֵין זֶה חוֹב וְאֵין זוֹ דֶּרֶךְ מִלְוָה:
וְאִם עֲשָׂאָהּ מִלְוָה. שֶׁחִשַּׁב עִם הַקּוֹנֶה וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה:
הָרִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּט. אִם לָקַח בַּאֲמָנָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה מִן הַחֲנוּת וְחָזַר וְלָקַח שְׁנִיָּה, הָרִאשׁוֹנָה נַעֲשֵׂית מִלְוָה וּמְשַׁמֶּטֶת וְלֹא הַשְּׁנִיָה. חָזַר וְלָקַח שְׁלִישִׁית, רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה נַעֲשׂוּ מִלְווֹת וּשְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּן וְלֹא הַשְּׁלִישִׁית. וְכֵן לְעוֹלָם, הָאַחֲרוֹנָה אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּהּ וְכָל הָאֲחֵרוֹת שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּן, הוֹאִיל וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּתֵּן לוֹ מְעוֹת הָרִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁיִּקַּח הַשֵּׁנִית בְּהַקָּפָה וְלֹא נָתַן, נַעֲשֵׂית הָרִאשׁוֹנָה מִלְוָה, וְכֵן לְעוֹלָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
כָּל מְלָאכָה שֶׁפּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית. אִם שְׂכַר שָׂכִיר זֶה מִמְּלָאכוֹת הַפּוֹסְקוֹת בַּשְּׁבִיעִית, כְּלוֹמַר מִמְּלָאכוֹת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן בַּשְּׁבִיעִית, כְּגוֹן חֲרִישָׁה וּקְצִירָה וַעֲבוֹדַת קַרְקַע, נַעֲשָׂה שָׂכָר זֶה בַּשְּׁבִיעִית כְּמִלְוָה, וּשְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת. וְאִם לָאו, שֶׁשָּׂכָר זֶה שֶׁחַיָּב לוֹ הָיָה מִשְּׁאָר מְלָאכוֹת שֶׁאֵין אֲסוּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית, לֹא נַעֲשָׂה כְּמִלְוָה וְאֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
משנה ב
הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפָּרָה. בְּשָׁנָה שְׁבִיעִית, וְחִלְּקָהּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אִם הָיָה אֱלוּל מְעֻבָּר נִמְצָא דְּיוֹם אֶחָד שֶׁנִּתְחַלְּקָה הָיָה חֹל וְהָיָה יוֹם אַחֲרוֹן שֶׁל אֱלוּל שֶׁל שָׁנָה הַשְּׁבִיעִית, וּשְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת בְּסוֹפָהּ, דִּכְתִיב (דברים טו) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה:
הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה. שֶׁנּוֹתְנִים חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל:
וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רַע. שֶׁנּוֹתֵן מֵאָה:
וְכָל מַעֲשֵׂה בֵית דִּין. מָמוֹן שֶׁכָּתְבוּ עָלָיו פְּסַק דִּין, חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ:
אֵין מַשְׁמִיטִין. שֶׁכֵּיוָן שֶׁפָּסְקוּ בֵּית דִּין עַל הַמָּמוֹן, כְּגָבוּי דָּמִי וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ לְיָדוֹ:
הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן. דִּכְתִיב (שם) וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ, פְּרָט לָזֶה שֶׁיֵּשׁ לְאָחִיךָ בְּיָדֶךָ:
וְהַמּוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין. דִּכְתִיב וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ, פְּרָט לְמוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין, שֶׁבֵּית דִּין יֵשׁ לָהֶם זֶה הַחוֹב אֵצֶל אָחִיו:
משנה ג
פְּרוֹזְבּוּל. פְּרוֹז תַּקָּנָה, בּוּל עֲשִׁירִים, דִּכְתִיב (ויקרא כו) וְשָׁבַרְתִּי אֶת גְּאוֹן עֻזְּכֶם, וְאָמַר רַב יוֹסֵף אֵלּוּ בּוּלָאוֹת שֶׁבִּיהוּדָה. תַּקָּנָה לָעֲשִׁירִים שֶׁלֹּא יַעַבְרוּ עַל הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְּלִיַּעַל, וְתַקָּנָה לָעֲנִיִּים שֶׁיִּמְצְאוּ מִי שֶׁיַּלְוֶה לָהֶם. וְהַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּזְּמַן הַזֶּה דְּרַבָּנָן, דִּכְתִיב (דברים טו) וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ, בִּשְׁתֵּי שְׁמִטּוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַחַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת וְאַחַת שְׁמִטַּת כְּסָפִים, בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים, וּבִזְמַן שֶׁאִי אַתָּה מְשַׁמֵּט קַרְקַע אִי אַתָּה מְשַׁמֵּט כְּסָפִים, וְרַבָּנָן הוּא דִּתְקִינוּ שְׁמִטַּת כְּסָפִים בַּזְּמַן הַזֶּה, וּמִשּׁוּם הָכִי הָיָה כֹּחַ בְּיַד הִלֵּל לְתַקֵּן פְּרוֹזְבּוּל לְהַפְקִיעַ דִּין הַשְּׁמִטָּה, הוֹאִיל וְאֵין שְׁמִטַּת כְּסָפִים בַּזְּמַן הַזֶּה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
משנה ד
זֶהוּ גוּפוֹ שֶׁל פְּרוֹזְבּוּל. עִקָּרוֹ וְשָׁרְשׁוֹ:
וְהַדַּיָּנִים חוֹתְמִים לְמַטָּה אוֹ הָעֵדִים. לְהָכִי קָתָנֵי הַדַּיָּנִים אוֹ הָעֵדִים, לְלַמֶּדְךָ שֶּׁיָּכוֹל הָעֵד לִהְיוֹת דַּיָּן אוֹ הַדַּיָּן עֵד, דְּבִדְרַבָּנָן עֵד נַעֲשֶׂה דַיָּן, וּפְרוֹזְבּוּל דְּרַבָּנָן הוּא:
משנה ה
פְּרוֹזְבּוּל הַמֻּקְדָּם. שֶׁזְּמַנּוֹ מֻקְדָּם, שֶׁנִּכְתַּב בְּכִסְלֵו וּזְמַנּוֹ הַכָּתוּב בְּתוֹכוֹ מִתִּשְׁרֵי קוֹדֵם, כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁהוּרַע כֹּחוֹ שֶׁל מַלְוֶה בְּכָךְ, דִּפְרוֹזְבּוּל אֵינוֹ מוֹעִיל אֶלָּא לַהַלְוָאוֹת שֶׁלְּפָנָיו, דְּמִשֶּׁנִּמְסְרוּ לְבֵית דִּין הֲרֵי הֵן כִּגְבוּיוֹת וְשׁוּב אֵין מַשְׁמִיטוֹת, הִלְכָּךְ הַלְוָאוֹת הַבָּאוֹת אַחֲרָיו שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין מַשְׁמִיטוֹת, נִמְצָא דְמַפְסִיד בְּמַה שֶּׁהִקְדִּים זְמַנּוֹ. אֲבָל פְּרוֹזְבּוּל הַמְאֻחָר פָּסוּל, שֶׁאִחֵר זְמַנּוֹ וְהוּא הִלְוָה בֵּינְתַּיִם, וּכְשֶׁמּוֹצִיא פְּרוֹזְבּוּל זֶה וְרוֹאִים בֵּית דִּין הַזְּמַן סְבוּרִים שֶׁאוֹתָן הַלְוָאוֹת קָדְמוּ לַפְּרוֹזְבּוּל, וְנִמְצָא גּוֹבֶה שֶׁלֹּא כַדִּין:
שִׁטְרֵי חוֹב הַמֻּקְדָּמִים פְּסוּלִים. כְּגוֹן דְּקָאֵי בְּנִיסָן וְכָתַב בַּשְּׁטָר זְמַן תִּשְׁרֵי שֶׁלְּפָנָיו, פְּסוּלִים מִשּׁוּם דְּגוֹבֶה שֶׁלֹּא כַדִּין מִן הַלָּקוֹחוֹת שֶׁבֵּין תִּשְׁרֵי לְנִיסָן. וְקָנְסִינְהוּ רַבָּנָן דְּלֹא לִיגְבּוּ בִּשְׁטָר זֶה מִן הַלָּקוֹחוֹת כְּלָל, וַאֲפִלּוּ מִנִּיסָן וּלְהַלָּן, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִגְבֶּה מֵאוֹתָן שֶׁבֵּין תִּשְׁרֵי לְנִיסָן שֶׁלֹּא כַדִּין. וּמִיהוּ לֹא הֲוֵי הַשְּׁטַר פָּסוּל מֵחֲמַת שֶׁהָעֵדִים שֶׁחָתְמוּ בוֹ הֲווֹ רְשָׁעִים שֶׁחָתְמוּ עַל שְׁטָר מֻקְדָּם בְּשֶׁקֶר, דְּמָצוּ הָעֵדִים לְמֵימַר אֲנַחְנוּ עַל עִקַּר הַמִּלְוָה חָתַמְנוּ וְלֹא עַל הַזְּמַן, שֶׁלֹּא בָאנוּ לְהָעִיד שֶׁנִּכְתַּב וְנֶחְתַּם בְּיוֹמוֹ:
וְהַמְאֻחָרִים כְּשֵׁרִים. דְהוּרַע כֹּחוֹ שֶׁל מַלְוֶה, שֶׁאֵינוֹ טוֹרֵף לָקוֹחוֹת אֶלָּא מִזְּמַן שֶׁכָּתוּב בַּשְּׁטָר:
כּוֹתְבִין פְּרוֹזְבּוּל לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. שֶׁכָּל מַלְוֶה וּמַלְוֶה צָרִיךְ שֶׁיִּמְסֹר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין וְיִכְתֹּב לוֹ פְּרוֹזְבּוּל, הִלְכָּךְ כְּשֶׁחֲמִשָּׁה לֹוִין מֵאֶחָד אֵינוֹ כּוֹתֵב אֶלָּא פְּרוֹזְבּוּל אֶחָד, שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא מַלְוֶה אֶחָד, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַלֹּוִין מְרֻבִּין, כְּשֶׁיִּהְיֶה לַמַּלְוֶה פְּרוֹזְבּוּל אֶחָד עַל כֻּלָּן דַּיּוֹ:
משנה ו
אֶלָּא עַל הַקַּרְקַע. אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ קַרְקַע לַלֹּוֶה, שֶׁאָז חָשׁוּב הַחוֹב כְּגָבוּי בְּיַד בֵּית דִּין וְלֹא קָרִינַן בֵּיהּ לֹא יִגֹּשׂ:
אִם אֵין לוֹ. לַלֹּוֶה, וּמַלְוֶה יֵשׁ לוֹ, מְזַכֶּה לוֹ מַלְוֶה לַלֹּוֶה בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ קַרְקַע כָּל דְּהוּ, וְכוֹתְבִים עָלָיו פְּרוֹזְבּוּל, וַאֲפִלּוּ הַחוֹב מֵאָה מָנֶה, מִשּׁוּם דְּקַרְקַע כָּל שֶׁהוּא רָאוּי לִגְבּוֹת בָּהּ כָּל חוֹבוֹ, כְּגוֹן דְּגָבֵי וְהָדָר גָּבֵי עַד דְּמַשְׁלִים כָּל חוֹבוֹ:
הָיְתָה לוֹ. לַלֹּוֶה שָׂדֶה מְמֻשְׁכֶּנֶת בָּעִיר, בֵּין שֶׁאֲחֵרִים מִשְׁכְּנוּ אוֹתָהּ לוֹ בֵּין שֶׁמִּשְׁכֵּן הוּא לַאֲחֵרִים, כּוֹתְבִין פְּרוֹזְבּוּל:
כּוֹתְבִין לָאִישׁ עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. כְּגוֹן קַרְקַע שֶׁל נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁהוּא אוֹכֵל פֵּרוֹת:
עַל נִכְסֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין. שֶׁלֹּוִין לְצֹרֶךְ הַיְתוֹמִים, וְהַיְתוֹמִים אֵין לָהֶם קַרְקַע:
משנה ז
כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים וְכוּ'. כְּשֶׁהִיא מְחֻבֶּרֶת בְּטִיט הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהִיא כְּקַרְקַע לְכָל דָּבָר, וְאִם הָיְתָה מוּנַחַת עַל גַּבֵּי יְתֵדוֹת הַכֹּל מוֹדִים שֶׁהִיא כְּכֵלִים וְאֵינָהּ כְּקַרְקַע, לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁמּוּנַחַת עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְאֵינָהּ מְחֻבֶּרֶת בְּטִיט:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הֲרֵי הִיא כְקַרְקַע. וְנִקְנֵית בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה כְּקַרְקַע:
וְכוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל. אִם יֵשׁ לַלֹּוֶה כַּוֶּרֶת כְּאִלּוּ הָיָה לוֹ קַרְקַע:
וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה. כְּדֶרֶךְ שֶׁהַקַּרְקַע הַמְחֻבָּר אֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה:
וְהָרוֹדֶה. מֵחַלּוֹת דְּבַשׁ שֶׁבְּתוֹכָהּ בְּשַׁבָּת חַיָּב חַטָּאת כְּתוֹלֵשׁ דָּבָר מִמְּקוֹם חִבּוּרוֹ, דִּכְתִיב (שמואל א יד) וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ, וְכִי מַה עִנְיַן יַעַר אֵצֶל דְּבַשׁ, אֶלָּא מַה יַּעַר הַתּוֹלֵשׁ מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת חַיָּב חַטָּאת, אַף דְּבַשׁ הָרוֹדֶה מִמֶּנּוּ בְּשַׁבָּת חַיָּב חַטָּאת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
משנה ח
הַמַּחֲזִיר חוֹב בַּשְּׁבִיעִית. בְּסוֹף שְׁבִיעִית, דְּהַיְנוּ בִּשְׁמִיטָתָהּ, שֶׁאֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶלָּא בְּסוֹפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו) מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים:
אָמַר לוֹ אַף עַל פִּי כֵן. אָמַר לוֹ הַלֹּוֶה אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי רוֹצֶה לִפְרֹעַ לְךָ:
יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמֻּתָּר לוֹ שֶׁתְּהֵא יָדוֹ פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר לוֹ מְשַׁמֵּט אֲנִי:
שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְבַר הַשְּׁמִטָּה. כְּלוֹמַר דִּבּוּר בְּעַלְמָא שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו שֶׁהוּא מְשַׁמֵּט דַּיּוֹ, וּבְדִבּוּר רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר מְשַׁמֵּט אֲנִי סַגִּי, וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר וְיִשְׁנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר וְזֶה דְבַר, אֵין לְךָ אֶלָּא דִבּוּר רִאשׁוֹן, וְכֵן וְזֶה דְבַר הָרוֹצֵחַ:
משנה ט
הַמַּחֲזִיר חוֹב בַּשְּׁבִיעִית. לֹוֶה שֶׁאוֹמֵר לַמַּלְוֶה אַף עַל פִּי כֵן, וּמַחֲזִיר לוֹ מָעוֹתָיו, רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ:
לֹא יַחֲזִיר לְבָנָיו. אֵינוֹ חַיָּב לְהַחֲזִיר לְבָנָיו אִם מֵת הַגֵּר:
וְאִם הֶחֱזִיר רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. וְדַוְקָא לְבָנָיו שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ עִמּוֹ, מִשּׁוּם דְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים יוֹרֵשׁ אֶת אָבִיו מִן הַתּוֹרָה דִּכְתִיב (דברים ב) כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר, וְאִם לֹא יַחֲזִיר לְבָנָיו יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא יַחְזְרוּ לְסוּרָם, שֶׁיֹּאמְרוּ אִם הָיוּ עוֹבְדֵי כוֹכָבִים הָיוּ יוֹרְשִׁים אֲבִיהֶם וְהָיוּ צְרִיכִין לְהַחֲזִיר לָהֶם. אֲבָל אִם הָיְתָה הוֹרָתָם שֶׁלֹּא בִקְדֻשָּׁה וְלֵדָתָם בִּקְדֻשָּׁה, דְּמֵעוֹלָם לֹא יָרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶם מִן הַתּוֹרָה וְלֹא הָיְתָה יְרֻשָּׁה זוֹ רְאוּיָה לָהֶם לְעוֹלָם, אֵין לָחוּשׁ בָּזֶה שֶׁמָּא יַחְזְרוּ לְסוּרָם, וְהַמַּחֲזִיר לָהֶם אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ:
כל המטלטלין נקנין במשיכה. וכל זמן שלא משך יכול כל אחד מהם לחזור בו, ואע״פ שנתן המעות אין המעות קונות עד שימשוך החפץ הנקנה, ואעפ״כ המקיים את דבריו ואינו חוזר בו ואפילו לא משך רוח חכמים נוחה הימנו, דהכי תניא איפת צדק והין צדק (ויקרא י״ט:ל״ו) שיהא לאו שלך צדק והין שלך צדק:
סוף הספר