ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה א
שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת אֶת הַמִּלְוָה. הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ וְעָבְרָה עָלָיו שְׁבִיעִית אַחַר הַהַלְוָאָה, אֵינוֹ יָכוֹל לִתְבֹּעַ הַלְוָאָתוֹ מֵחֲבֵרוֹ, כְּדִכְתִיב (דברים טו) שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ:
בִּשְׁטָר. שֶׁכָּתַב לוֹ שְׁטָר בְּאַחְרָיוּת נְכָסִים וְשִׁעְבֵּד קַרְקָעוֹת עַל הַמִּלְוָה דְּמֵחֲזֵי כְּמִי שֶׁמִּשְׁכֵּן, קַרְקָעוֹת אֶצְלוֹ, אַף עַל פִּי כֵן שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתּוֹ:
הַקָּפַת הַחֲנוּת. שֶׁקָּנָה מִמֶּנּוּ בַּאֲמָנָה:
אֵינָהּ מְשַׁמֶּטֶת. דְּאֵין זֶה חוֹב וְאֵין זוֹ דֶּרֶךְ מִלְוָה:
וְאִם עֲשָׂאָהּ מִלְוָה. שֶׁחִשַּׁב עִם הַקּוֹנֶה וּזְקָפָן עָלָיו בְּמִלְוָה:
הָרִאשׁוֹן הָרִאשׁוֹן מְשַׁמֵּט. אִם לָקַח בַּאֲמָנָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה מִן הַחֲנוּת וְחָזַר וְלָקַח שְׁנִיָּה, הָרִאשׁוֹנָה נַעֲשֵׂית מִלְוָה וּמְשַׁמֶּטֶת וְלֹא הַשְּׁנִיָה. חָזַר וְלָקַח שְׁלִישִׁית, רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה נַעֲשׂוּ מִלְווֹת וּשְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּן וְלֹא הַשְּׁלִישִׁית. וְכֵן לְעוֹלָם, הָאַחֲרוֹנָה אֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּהּ וְכָל הָאֲחֵרוֹת שְׁבִיעִית מְשַׁמַּטְתָּן, הוֹאִיל וְהָיָה רָאוּי שֶׁיִּתֵּן לוֹ מְעוֹת הָרִאשׁוֹנָה קֹדֶם שֶׁיִּקַּח הַשֵּׁנִית בְּהַקָּפָה וְלֹא נָתַן, נַעֲשֵׂית הָרִאשׁוֹנָה מִלְוָה, וְכֵן לְעוֹלָם. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
כָּל מְלָאכָה שֶׁפּוֹסֶקֶת בַּשְּׁבִיעִית. אִם שְׂכַר שָׂכִיר זֶה מִמְּלָאכוֹת הַפּוֹסְקוֹת בַּשְּׁבִיעִית, כְּלוֹמַר מִמְּלָאכוֹת שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתָן בַּשְּׁבִיעִית, כְּגוֹן חֲרִישָׁה וּקְצִירָה וַעֲבוֹדַת קַרְקַע, נַעֲשָׂה שָׂכָר זֶה בַּשְּׁבִיעִית כְּמִלְוָה, וּשְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת. וְאִם לָאו, שֶׁשָּׂכָר זֶה שֶׁחַיָּב לוֹ הָיָה מִשְּׁאָר מְלָאכוֹת שֶׁאֵין אֲסוּרוֹת בַּשְּׁבִיעִית, לֹא נַעֲשָׂה כְּמִלְוָה וְאֵין שְׁבִיעִית מְשַׁמֶּטֶת. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: