ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ח
וְהִגִּיעַ שְׁעַת הַבִּעוּר. זְמַן בִּעוּר הַפֵּרוֹת לְפִי מְקוֹמָן, כְּדִתְנַן לְעֵיל שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַבִּעוּר. וּבַבְּרַיְתָא [פְּסָחִים נג.] שָׁנִינוּ אוֹכְלִים בָּעֲנָבִים עַד הַפֶּסַח, בַּזֵּיתִים עַד הָעֲצֶרֶת, בַּגְּרוֹגָרוֹת עַד הַחֲנֻכָּה, בַּתְּמָרִים עַד הַפּוּרִים, וְכֻלָּן שֶׁל שָׁנָה הַשְּׁמִינִית. וּזְמַנִּים הַלָּלוּ בִּסְתָם, שֶׁאֵין יָדוּעַ אִם כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה אִם לָאו, אֲבָל בְּיָדוּעַ, הַכֹּל לְפִי מַה שֶׁכָּלוּ:
מְחַלְּקָן מָזוֹן שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד. מֵאַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מְחַלֵּק לִשְׁכֵנָיו וְלִקְרוֹבָיו וּמְיֻדָּעָיו, וּמוֹצִיא וּמַנִּיחַ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ וְאוֹמֵר, אַחֵינוּ בֵית יִשְׂרָאֵל, מִי שֶׁצָּרִיךְ לִטֹּל יִטֹּל:
וַעֲנִיִּים אוֹכְלִים אַחַר הַבִּעוּר אֲבָל לֹא עֲשִׁירִים. דִּכְתִיב (שמות כג) וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ וְיִתְרָם תֹּאכַל חַיַּת הַשָּׂדֶה, אֶבְיוֹנֵי עַמֶּךָ וְלֹא עַמֶּךָ:
אֶחָד עֲנִיִּים וְאֶחָד עֲשִׁירִים. קָרֵי בֵיהּ וְאָכְלוּ אֶבְיוֹנֵי וְגַם עַמֶּךָ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: