ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ו
הַמְלַקֵּט עֲשָׂבִים לַחִים. אוֹכְלָן בְּלֹא בִעוּר: עַד שֶׁיִּיבַשׁ. לַחְלוּחִית הָאָרֶץ הַמְמַתֵּק אֶת הַפֵּרוֹת, מִשָּׁם וְאֵילָךְ חַיָּב לְבַעֲרָן:
הַמְגַבֵּב בַּיָּבֵשׁ. הַמְלַקֵּט בַּעֲשָׂבִים יְבֵשִׁים, אוֹכְלָן בְּלֹא בִעוּר:
עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה. שֶׁהִיא בְּשָׁנָה בֵּינוֹנִית בְּכ"ג בְּמַרְחֶשְׁוָן, מִשָּׁם וְאֵילָךְ חַיָּב לְבַעֵר:
מְגַבֵּב. תַּרְגּוּם לְקוֹשֵׁשׁ קַשׁ, לְגַבָּבָא:
רְבִיעָה. עַל שֵׁם שֶׁהַמָּטָר רוֹבֵעַ אֶת הָאָרֶץ וּמוֹלִידָהּ כְּזָכָר זֶה שֶׁרוֹבֵעַ אֶת הַנְּקֵבָה. פֵּרוּשׁ אַחֵר שֶׁמַּרְבִּיץ הֶעָפָר וּמַשְׁכִּיבוֹ, תַּרְגּוּם רוֹבֵץ, רְבִיעַ:
וַעֲלֵי גְפָנִים. לַחִים, אוֹכְלִים בָּהֶן כָּל זְמַן שֶׁנִּמְצָאִים בַּאֲבִיהֶן, כְּלוֹמַר בִּמְחֻבָּר לָאִילָן:
שֶׁיִּשּׁוֹרוּ. שֶׁיִּפְּלוּ:
וְהַמְגַבֵּב בַּיָּבֵשׁ. בַּעֲלֵי קָנִים וּגְפָנִים יְבֵשִׁים, אוֹכֵל עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה, וְאַחַר כָּךְ יְבַעֵר:
בְּכֻלָּן. בֵּין עֲשָׂבִים בֵּין קָנִים וּגְפָנִים, בֵּין לַחִים בֵּין יְבֵשִׁים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: