ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ה
הַכּוֹבֵשׁ שְׁלֹשָׁה כְבָשִׁים. שְׁלֹשָׁה מִינֵי יָרָק:
בְּחָבִית אַחַת. שֶׁל חֹמֶץ אוֹ שֶׁל צִיר, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיְּמוּ שְׁלֹשָׁה מִינֵי הַיָּרָק יַחַד:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אוֹכְלִים עַל הָרִאשׁוֹן. וְכֵיוָן דְּכָלָה מִין אֶחָד מֵהֶן מִן הַשָּׂדֶה נֶאֶסְרוּ כֻלָּם וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁלֹּא כָלוּ, שֶׁאוֹתוֹ מִין שֶׁכָּלָה נָתַן טַעַם בְּאוֹתָן שֶׁלֹּא כָלוּ וַאֲסָרָן, דִּתְנַן לְעֵיל פֶּרֶק ז' שְׁבִיעִית אוֹסֶרֶת בְּמִינָהּ בְּמַשֶּׁהוּ, שֶׁלֹּא בְמִינָהּ בְּנוֹתֵן טַעַם:
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אַף עַל הָאַחֲרוֹן. עַל סְמַךְ מִין הַכָּלֶה אַחֲרוֹן יֹאכַל מִשְּׁלָשְׁתָּן אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר כָּלוּ הַשְּׁנַיִם לַחַיָּה שֶׁבַּשָּׂדֶה. וְטַעֲמָא דְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, הוֹאִיל וְאֵלּוּ שֶׁכָּלוּ בְּלוּעִים מִטַּעַם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא כָלָה, דְּאָמַר קְרָא (ויקרא כה) מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה אוֹכֵל מִן הַשָּׂדֶה אַתָּה אוֹכֵל מִן הַבַּיִת, וְהַאי קְרָא יְתֵרָא הוּא, דְּהָא דָרְשִׁינַן לַהּ מִן וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ, כָּל זְמַן שֶׁחַיָּה אוֹכֶלֶת בַּשָּׂדֶה הַאֲכֵל לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבַּיִת וְכוּ', אֶלָּא קְרָא לִכְבוּשִׁים הוּא דַּאֲתָא, וְהָכִי קָאָמַר מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ, אִם יֵשׁ בַּשָּׂדֶה מִקְצָת מִן הַדָּבָר הַנִּכְבָּשׁ בַּבַּיִת, שֶׁהַטַּעַם הַבָּלוּעַ בַּדָּבָר הַנִּכְבָּשׁ יֵשׁ בְּמִינוֹ עֲדַיִן בַּשָּׂדֶה שֶׁעֲדַיִן לֹא כָלָה, אַף עַל פִּי שֶׁעִקַּר הַפְּרִי כָּלָה, אַף עַל פִּי כֵן תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ וְאֵינוֹ זָקוּק לְבַעֵר:
כָּל יָרָק אֶחָד הוּא. לֹא נָתְנוּ חֲכָמִים שִׁעוּר לְכָל יָרָק וְיָרָק בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁלָשְׁתָּן כָּלוּ מִן הַשָּׂדֶה, הוֹאִיל וְאִיכָּא שְׁאָר יְרָקוֹת שֶׁלֹּא כָלוּ אוֹכֵל עַל יְדֵי שְׁאָר יְרָקוֹת, וְלֹא יְבַעֲרָם מִן הֶחָבִית עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַיְרָקוֹת כֻּלָּן מִן הַשָּׂדֶה, וַהֲלָכָה כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל דְּכָל שֶׁכָּלָה מִינוֹ מִן הַשָּׂדֶה יְבַעֵר מִינוֹ מִן הֶחָבִית וְאוֹכֵל אֶת הַשְּׁאָר: