ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ד
אוֹכְלִים עַל הַמֻּפְקָר. אוֹכְלִים מִמַּה שֶּׁבַּבַּיִת עַל יְדֵי שֶׁמָּצוּי מֵאוֹתוֹ הַמִּין בַּשָּׂדֶה בְּמָקוֹם מֻפְקָר. אֲבָל אִם פָּסַק וְכָלָה אוֹתוֹ הַמִּין מִמָּקוֹם הַמֻּפְקָר, אַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא מִמֶּנּוּ בְּמָקוֹם הַשָּׁמוּר בַּבָּתִּים אוֹ בַגִּנּוֹת חַיָּב לְבַעֵר, כִּדְאָמְרָן כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה כַּלֵּה לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבַּיִת:
רַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר אַף עַל הַשָּׁמוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי:
אוֹכְלִים עַל הַטְּפִיחִים. עַל מַה שֶּׁמְּשִׂימִים הָעוֹפוֹת בַּטְּפִיחִים, שֶׁהֵן כְּלֵי חֶרֶס הַבְּנוּיִים בַּכֹּתֶל אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ. וְאוֹכְלִים מִמַּה שֶּׁבַּבַּיִת כָּל זְמַן שֶׁמָּצוּי מֵאוֹתוֹ הַמִּין בַּטְּפִיחִים:
וְעַל הַדּוּפְרָא. אִילָן שֶׁעוֹשֶׂה פֵּרוֹת שְׁנֵי פְעָמִים בַּשָּׁנָה, אוֹכְלִים בָּרִאשׁוֹן עַד שֶׁיִּכְלֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּמִינָם:
אֲבָל לֹא עַל הַסִּתְוָנִיּוֹת. אֵין אוֹכְלִין בָּעֲנָבִים עַל יְדֵי הָעֲנָבִים הַגְּדֵלִים בִּימוֹת הַסְּתָיו:
רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. לֶאֱכֹל בָּעֲנָבִים עַל יְדֵי הַסִּתְוָנִיּוֹת כָּל זְמַן שֶׁבִּכְּרוּ קֹדֶם שֶׁיִּכְלֶה הַקַּיִץ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: