ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה ג
וְלָמָּה אָמְרוּ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת. הוֹאִיל וְשָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת בְּכָל אַחַת הֲרֵי כָּאן תֵּשַׁע אֲרָצוֹת, לְמַאי הִלְכְתָא אָמְרוּ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַבִּעוּר וְתוּ לֹא:
שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלִים. אוֹכְלִים בִּיהוּדָה עַד שֶׁיִּכְלֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּשְׁלֹשׁ אַרְצוֹתֶיהָ, וְכֵן בַּגָּלִיל, וְכֵן בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. אֲבָל אֵין אוֹכְלִים בִּיהוּדָה עַל יְדֵי אוֹתָן שֶׁבַּגָּלִיל, וְלֹא בַגָּלִיל עַל יְדֵי אוֹתָן שֶׁבִּיהוּדָה, דִּגְמִירֵי דְאֵין חַיָּה שֶׁבִּיהוּדָה מִתְרַחֶקֶת לָצֵאת מִיהוּדָה לַגָּלִיל, וּמִגָּלִיל לִיהוּדָה, אֲבָל יוֹצְאָה הִיא מִגָּלִיל לַגָּלִיל וּמִיְּהוּדָה לִיהוּדָה:
וּשְׁאָר כָּל הָאֲרָצוֹת כְּהַר הַמֶּלֶךְ. שְׁאָר כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים עַל יְדֵי הַפֵּרוֹת הַנִּמְצָאִים בְּהַר הַמֶּלֶךְ, וְהוּא הָיָה רַב הַפֵּרוֹת וְאַחֲרוֹן מִכָּל שְׁאָר אֲרָצוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
וְכָל הָאֲרָצוֹת כְּאַחַת לַזֵּיתִים וְלַתְּמָרִים. כָּל הָאֲרָצוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִים זֵיתִים וּתְמָרִים עַל יְדֵי אֶרֶץ אַחַת שֶׁלֹּא כָלוּ בָהּ הַזֵּיתִים וְהַתְּמָרִים לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה, בֵּין שֶׁתִּהְיֶה הָאָרֶץ הַהִיא בִּיהוּדָה אוֹ בְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אוֹ בַגָּלִיל. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: