ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ז
וֶרֶד חָדָשׁ שֶׁכְּבָשׁוֹ בְּשֶׁמֶן יָשָׁן. וֶרֶד שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁכְּבָשׁוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל שִׁשִּׁית, יִלְקֹט אֶת הַוֶּרֶד קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַבִּעוּר וְהַכֹּל מֻתָּר. אֲבָל וֶרֶד שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁכְּבָשׁוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁל שְׁמִינִית וּכְבָר הִגִּיעַ זְמַן הַבִּעוּר שֶׁל הַוֶּרֶד, חַיָּב לְבַעֵר אֶת הַכֹּל, כִּדְקָתָנֵי סֵיפָא דִשְׁבִיעִית אוֹסֶרֶת מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם:
וְחָרוּבִין חֲדָשִׁים וְכוּ'. הָכָא מַיְרֵי בְּבָא לִשְׁתּוֹת הַיַּיִן אַחַר זְמַן הַבִּעוּר, דִּבְכָל עִנְיָן חַיָּב לְבַעֵר. וְאִם לֹא נִשְׁתַּהוּ הֶחָרוּבִים בַּיַּיִן עַד זְמַן הַבִּעוּר יִלְקֹט הֶחָרוּבִין וְהַיַּיִן מֻתָּר כְּמוֹ בְּוֶרֶד, וְהָכִי תַּנְיָא בְּהֶדְיָא בַּתּוֹסֶפְתָּא:
זֶה הַכְּלָל וְכוּ'. בְּכָל אִסּוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה מַיְרֵי, דִּבְכֻלָּן בְּמִינוֹ בְּמַשֶּׁהוּ וּמִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. וְאֵינָהּ הֲלָכָה:
הַשְּׁבִיעִית אוֹסֶרֶת בְּכָל שֶׁהוּא בְּמִינָהּ. לְאַחַר הַבִּעוּר, אֲבָל קֹדֶם הַבִּעוּר אֵין בָּהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית שֶׁיְּהֵא אָסוּר לְהַפְסִידָהּ וְלַעֲשׂוֹת בָּהֶם סְחוֹרָה עַד שֶׁיְּהֵא בָהֶם בְּנוֹתֵן טַעַם, בֵּין בְּמִינָהּ בֵּין שֶׁלֹּא בְמִינָהּ:
וְשֶׁלֹּא בְמִינָהּ. אֲפִלּוּ לְאַחַר הַבִּעוּר בְּנוֹתֵן טַעַם: