ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ו
וֶרֶד. שׁוֹשָׁן:
וְהַכֹּפֶר. הוּא שֶׁקּוֹרִים לוֹ בַּעֲרָבִי אלחנ"א. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא בֹּשֶׂם שֶׁקּוֹרִין גרופול"י:
וְהַקְּטָף. אִילַן אֲפַרְסְמוֹן:
לֹטֶם. תַּרְגּוּם לוֹט וַלְטוֹס. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא צינוב"ר בַּעֲרָבִי, פניולי"ש בְּלַעַ"ז:
יֵשׁ לָהֶם שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית. וְהוּא הַדִּין דְּיֵשׁ לָהֶן בִּעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּעוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִזְכַּר בַּמִּשְׁנָה:
מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ פֶרִי. וְדִינָן כְּעֵצִים דְּאֵין לָהֶם קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית מִשּׁוּם דַּהֲנָאָתָן אַחַר בִּעוּרָן, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה לְאָכְלָה, דּוּמְיָא דַאֲכִילָה, שֶׁהֲנָאָתָן וּבִעוּרָן שָׁוֶה, יָצְאוּ עֵצִים דַּהֲנָאָתָן אַחַר בִּעוּרָן. וְתַנָּא קַמָּא סֵבֶר דִּקְטָפוֹ זֶהוּ פִּרְיוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: