ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ה
לוּלְבֵי זְרָדִין. לוּלְבֵי אִילָן שֶׁשְּׁמוֹ זַרְדָּתָא:
לוּלְבֵי הָאֵלָה. לְשׁוֹן כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן (ישעיה ו) בַּעֲרָבִי באלו"ט וּבְלַעַ"ז גלנד"י:
בָּטְנָה. מִלְּשׁוֹן בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים, בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי פאסת"ק:
וַאֲטָדִים. מִין מִמִּינֵי הַקּוֹצִים שֶׁצּוֹמְחִים בּוֹ גַּרְעִינִים שְׁחוֹרִים קָשִׁים וְהֵן נֶאֱכָלִים:
אֲבָל לֶעָלִים. שֶׁל כָּל אֵלּוּ יֵשׁ בִּעוּר, דְּאַף עַל גַּב דְּלוּלָבִים אֵין נוֹשְׁרִים וְאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָהֶם וְלִבְהֶמְתֶּךָ וְלַחַיָּה, כָּלָה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה כַּלֶּה לִבְהֶמְתְּךָ מִן הַבַּיִת, מִכָּל מָקוֹם הֶעָלִים נוֹשְׁרִים הֵן מִמְּקוֹם חִבּוּרָן, וְלָעֲנָפִים שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים בּוֹ קָרֵי אֲבִיהֶן, וְכֵיוָן שֶׁהֵם נוֹשְׁרִים יֵשׁ לָהֶם בִּעוּר: