ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ב
עִקָּר. שֹׁרֶשׁ:
עַרְקַבְנִין. רַבּוֹתַי מְפָרְשִׁים עֵשֶׂב הַגָּדֵל אֵצֶל הַדֶּקֶל וְעוֹלֶה וְנִכְרָךְ סְבִיבוֹת הַדֶּקֶל. וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עֵשֶׂב שֶׁעָלִין שֶׁלּוֹ דּוֹמוֹת לְעַקְרָב:
וְהַחַלְבִצִין. הַשָּׁרָשִׁים שֶׁל נֵץ חָלָב הָאָמוּר לְמַעְלָה:
הַבֻּכְרִיָּה. קוֹרִין לוֹ בַּעֲרָבִי כנג"ר:
הַפּוּאָה. בַּעֲרָבִי פו"א וּבְלַעַ"ז זרויי"א:
הָרִכְפָּה. שָׁרָשִׁים שֶׁתַּחַת הַקַּרְקַע, וְשׁוֹלְקִין אוֹתָן וְשׁוֹתִין מֵימֵיהֶן, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹלָעִים בְּבִטְנוֹ יְמִיתֵם:
אֵין לָהֶם בִּעוּר. לְפִי שֶׁמִּתְקַיְּמִים בָּאָרֶץ וְלֹא כָלֶה לַחַיָּה מִן הַשָּׂדֶה לְפִיכָךְ אֵין צָרִיךְ לְבַעֲרוֹ מִן הַבַּיִת:
דְּמֵיהֶם מִתְבַּעֲרִים עַד רֹאשׁ הַשָּׁנָה. הָכִי קָאָמַר דְּמֵיהֶם צָרִיךְ שֶׁיִּתְבַּעֲרוּ מִן הָעוֹלָם קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁמִינִית. וְהוּא הַדִּין דַּהֲוֵי מָצֵי לְמִתְנֵי מִתְבַּעֲרִים אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁאִם יֶשְׁנָן לְאוֹתָן דָּמִים בָּעוֹלָם אַחַר רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל שְׁמִינִית חַיָּב לְבַעֲרָם בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית:
קַל וָחֹמֶר לִדְמֵיהֶן. וְרַבִּי מֵאִיר סָבַר מַחְמִיר אֲנִי בִּדְמֵיהֶן יוֹתֵר מִבָּהֶן עַצְמָן, דִּפְרִי עַצְמוֹ מִנְכָּר וְלֹא אָתֵי לְמֵעֲבֵד בֵּיהּ סְחוֹרָה, אֲבָל דָּמִים לֹא מִנְכְּרֵי וְאָתֵי לְמֵעֲבֵד בֵּיהּ סְחוֹרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר: