ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה א
כְּלָל גָּדוֹל. וּלְדָמָיו שְׁבִיעִית. אִם מְכָרָן וְקִבֵּל הַדָּמִים שֶׁלָּהֶם, יֵשׁ בִּדְמֵיהֶן קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית:
יֶשׁ לוֹ בִּעוּר. כְּשֶׁכָּלָה לַחַיָּה חַיָּב לְבַעֵר:
עֲלֵה לוּף שׁוֹטֶה. אִצְטָרִיךְ לְמִתְנֵי לוּף שׁוֹטֶה מִשּׁוּם דִּתְנַן בְּפֶרֶק בַּתְרָא דְּעֻקְּצִים עֲלֵה לוּף שׁוֹטֶה אֵין מִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִים, סַלְקָא דַעְתָּךְ אֲמֵינָא הָכִי נַמִּי לֹא לֵחוֹל עֲלַיְהוּ קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית, קָמַשְׁמַע לָן:
הַדַּנְדַּנָּה. בַּעֲרָבִי נענ"ע וּבְלַעַ"ז מינטו"א:
הָעֻלְשִׁין. תְּרֵי גַוְנֵי עֻלְשִׁין הֵן, עֻלְשֵׁי גִנָּה וְעֻלְשֵׁי שָׂדֶה, וּבִשְׁאָר שָׁנִים דִּשְׁכִיחֵי עֻלְשֵׁי גִנָּה, עֻלְשֵׁי שָׂדֶה לֹא חֲשִׁיבֵי אֹכֶל וְאֵין מִטַּמֵּא טֻמְאַת אָכֳלִים, וְהָכָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּבַשְּׁבִיעִית דְּאֵין עֻלְשֵׁי גִנָּה מְצוּיִין, עֻלְשֵׁי שָׂדֶה חֲשִׁיבֵי וּמִטַּמְּאִין טֻמְאַת אָכֳלִים וּשְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהֶן:
וּכְרֵשִׁין. נַמִּי תְּרֵי גַוְנֵי נִינְהוּ, כְּרֵשֵׁי גִנָּה וּכְרֵשֵׁי שָׂדֶה, וּכְרֵשֵׁי שָׂדֶה אִצְטָרִיךְ לְאַשְׁמוּעִינַן:
הָרְגִילָה. הֵם חֲלוֹגְלוֹגוֹת וּבְלַעַ"ז בירדולגי"ש:
וְנֵץ הֶחָלָב. פְּרָחִים לְבָנִים כְּחָלָב. פֵּרוּשׁ אַחֵר עֵשֶׂב הוּא כְּשֶׁנֶּחְתָּךְ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ חָלָב:
הַחוֹחִים וְהַדַּרְדָּרִים. מִינֵי קוֹצִים הֵן:
אִסְטִיס. הוּא שֶׁצּוֹבְעִין בּוֹ כְּמִין תְּכֵלֶת, וְקוֹרִים לוֹ בַּעֲרָבִי ני"ל, וְקוֹצְרִים אוֹתוֹ וְהוּא צוֹמֵחַ וְדוֹמֶה לְסָפִיחַ, לְכָךְ קוֹרֵהוּ הַתַּנָּא סְפִיחֵי אִסְטִיס:
וְקוֹצָה. מִין מִמִּינֵי הַצְּבָעִים, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא אלעצפו"ר בַּעֲרָבִי:
יֶשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית. קְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית נוֹהֶגֶת בָּהֶן שֶׁלֹּא לְהַפְסִידָם וְשֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת בָּהֶם סְחוֹרָה:
וְיֶשׁ לָהֶם בִּעוּר. כְּשֶׁיַּגִּיעַ זְמַן הַבִּעוּר צָרִיךְ לְבַעֲרָם, וּלְקַמָּן בִּפְנִים מְפֹרָשִׁים דִּינֵי הַבִּעוּר: