ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
בְּצָלִים שֶׁיָּרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים. בְּצָלִים שֶׁל שִׁשִּׁית שֶׁנִּכְנְסוּ לַשְּׁבִיעִית, וְיָרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים וְצָמְחוּ, אִם הִשְׁחִירוּ הֶעָלִין בְּיָדוּעַ שֶׁגָּדְלוּ וְהוֹסִיפוּ, וַאֲתוּ גִּדּוּלֵי שְׁבִיעִית וּמְבַטְּלִים הָעִקָּר אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מְרֻבֶּה. אֲבָל אִם הוֹרִיקוּ הֶעָלִין אָז הוֹלְכִים וּכְמֵשִׁין וְלָאו מֵאַרְעָא קָא רָבוּ:
אִם יְכוֹלִין לִיתָּלֵשׁ בֶּעָלִין. דֶּרֶךְ בְּצָלִים כְּשֶׁנִּגְמָרִים יוֹצְאִין מֵעַצְמָן מִן הָאָרֶץ וְנוֹחִין לִתָּלֵשׁ, וְאִם הֶעָלִין חֲזָקִים וּכְשֶׁאוֹחֵז בָּהֶן יָכוֹל לִתְלֹשׁ הַבְּצָלִים מִן הָאָרֶץ, אָז וַדַּאי גָּדְלוּ בַשְּׁבִיעִית:
כְּנֶגֶד כֵּן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מֻתָּרִים. לָאו בִּבְצָלִים שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁיָּצְאוּ לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית מַיְרֵי, דְּלֹא מְקִילִינַן בְּהוּ כֻּלֵּי הַאי שֶׁגִּדּוּלֵי הֶתֵּר כָּל שֶׁהוּ יַעֲלוּ אֶת הָאִסּוּר, אֶלָּא סֵיפָא נַמִּי מַיְרֵי בִּבְצָלִים שֶׁל שִׁשִּׁית שֶׁעֲקָרָן בַּשִּׁשִּׁית וְחָזַר וּנְטָעָן בַּשְּׁבִיעִית, וּלְאַחַר שֶׁגָּדְלוּ מְעַט בַּשְּׁבִיעִית עֲקָרָן וְחָזַר וּנְטָעָן בַּשְּׁמִינִית, וּמִתּוֹךְ שֶׁכְּבָר גָּדְלוּ בַּשִּׁשִּׁית לֹא הוֹסִיפוּ כִּי אִם מְעַט בַּשְּׁבִיעִית וְנֶאֶסְרוּ, וּכְשֶׁחָזְרוּ וְהוֹסִיפוּ מְעַט בַּשְּׁמִינִית חָזַר אוֹתוֹ הֶתֵּר וּבִטֵּל אִסּוּר הַמֻּעָט, שֶׁגַּם שֶׁל שִׁשִּׁית מְסַיֵּעַ לְבַטְּלוֹ אַחַר שֶׁסּוֹף גִּדּוּלוֹ הֶתֵּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי חֲנַנְיָא בֶן אַנְטִיגְנוֹס: