ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ט
הַחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית. לֶאֱכֹל פֵּרוֹת שְׁבִיעִית אַחַר הַבִּעוּר בְּלֹא בִעוּר:
נָפָה. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לִסְפֹּר בָּהּ מָעוֹת הִיא לוֹקַחַת:
כְּבָרָה. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לִכְבֹּר בָּהּ אֶת הַחֹל:
רֵחַיִם. דְּשֶׁמָּא לִטְחֹן בָּהֶם סַמָּנִין:
תַּנּוּר. שֶׁמָּא לְיַבֵּשׁ בּוֹ אוּנִין שֶׁל פִּשְׁתָּן:
וְלֹא תִטְחַן עִמָּהּ. שֶׁאָסוּר לְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה:
וּבוֹרֶרֶת וְטוֹחֶנֶת עִמָּהּ. וְלֹא אָסְרוּ הָכָא בְּאֵשֶׁת עַם הָאָרֶץ הַחֲשׁוּדָה עַל הַמַּעַשְׂרוֹת כִּדְאָסְרוּ בַּחֲשׁוּדָה עַל הַשְּׁבִיעִית, מִשּׁוּם דְּרֹב עַמֵּי הָאָרֶץ מְעַשְּׂרִים הֵן:
אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל הַמַּיִם. בָּעִסָּה:
לֹא תִגַּע עִמָּהּ. לְפִי שֶׁמִּשֶּׁגִּלְגְּלָה הֻטְבְּלָה לְחַלָּה וְקָא מִטַּמְּאָה מֵחֲמַת כֵּלִים טְמֵאִים, שֶׁהֲרֵי הֻכְשְׁרָה לְקַבֵּל טֻמְאָה, וְזוֹ מְסַיַּעְתָּהּ לְגַלְגֵּל, וְאָסוּר לִגְרֹם טֻמְאָה לְחַלָּה:
וְכֻלָּן לֹא אָמְרוּ. לֹא הִתִּירוּ לְהַשְׁאִילָן כֵּלִים וּלְסַיְּעָן בְּלֹא שְׁעַת עֲבֵרָה עַצְמָהּ אֶלָּא מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם:
מַחֲזִיקִין יְדֵי נָכְרִים. אַגַּב גְּרָרָא דְדַרְכֵי שָׁלוֹם תָּנָא לֵיהּ הָכָא, וּמְפֹרָשׁ לְעֵיל בְּפֶרֶק ד':