ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ז
הַיּוֹצֵר. אֻמָּן הָעוֹשֶׂה כְּלֵי חֶרֶס מוֹכֵר אֲפִלּוּ לְחָשׁוּד עַל הַשְּׁבִיעִית חָמֵשׁ כַּדֵּי שֶׁמֶן וַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כַּדֵּי יַיִן, וְלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא רוֹצֶה כֻּלָּם לְשֶׁמֶן אוֹ כֻּלָּם לְיַיִן, שֶׁנִּכָּרִים הֵן אוֹתָם שֶׁל יַיִן מֵאוֹתָם שֶׁל שֶׁמֶן, שֶׁהֶעָפָר שֶׁעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ כַּדֵּי יַיִן אֵינוֹ דוֹמֶה לֶעָפָר שֶׁעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ כַּדֵּי שֶׁמֶן:
וְאִם הֵבִיא יוֹתֵר מִכָּאן מֻתָּר. וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא מִן הַמְשֻׁמָּר דִּשְׁבִיעִית הֵבִיא:
וּמוֹכֵר לְנָכְרִים בָּאָרֶץ. וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יַחֲזֹר הַנָּכְרִי וְיִמְכְּרֵם לְיִשְׂרָאֵל הֶחָשׁוּד:
וּלְיִשְׂרָאֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וְלֹא חַיְשִׁינַן שֶׁמָּא יוֹלִיכֵם בָּאָרֶץ, אִי נַמִּי שֶׁמָּא יַכְנִיס לְתוֹכָן יַיִן וְשֶׁמֶן שֶׁל שְׁבִיעִית שֶׁהֵבִיא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דְּלֹא הֶחְמִירוּ חֲכָמִים כָּל כָּךְ: