ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
בָּרִאשׁוֹנָה. כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא מְלַקֵּט מֵחֲבֵרוֹ אֶת הַגַּס הַגַּס. הָכִי מְפָרְשָׁא מַתְנִיתִין בַּיְרוּשַׁלְמִי, בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים מְלַקֵּט אָדָם בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ אֶת הַגַּס הַגַּס כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּלַקֵּט בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, בֵּין גַּסִּין בֵּין דַּקִּין, וְאַף עַל גַּב דְּעֵצִים וַעֲשָׂבִים כְּשֶׁמְּלַקְּטִים אוֹתָן מִתּוֹךְ הַשָּׂדֶה מְתַקֵּן הַשָּׂדֶה לִזְרִיעָה, כְּשֶׁמְּלַקֵּט הַגַּס כְּלוֹמַר הָעֵצִים וְהָעֲשָׂבִים הַגַּסִּים וּמַנִּיחַ אֶת הַדַּקִּין, תָּלִינַן דְּצָרִיךְ לָעֵצִים הוּא וְלָאו לְתַקֵּן אֶת הַקַּרְקַע קָעָבֵיד, כְּדֶרֶךְ דְּתָלִינַן בִּמְלַקֵּט בִּשְׂדֵה חֲבֵרוֹ בֵּין דַּקִּין וּבֵין גַּסִּין, דְּלֹא עָבֵיד אִינָשׁ לְתַקֵּן שְׂדֵה חֲבֵרוֹ וּמֵידַע יְדִיעַ דְּלָעֵצִים הוּא צָרִיךְ:
מִשֶּׁרַבּוּ עוֹבְרֵי עֲבֵרָה. שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִין בִּשְׂדוֹתֵיהֶן בֵּין דַּקִּים בֵּין גַּסִּין וְהֵן אוֹמְרִים בַּגַּסִּים לִקַּטְנוּ:
שֶׁלֹּא בְטוֹבָה. שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, דְּהַשְׁתָּא וַדַּאי לֹא אָתֵי לְמִלְקָט הַדַּקִּין כֵּיוָן שֶׁאֵין חֲבֵרוֹ מַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה עַל זֶה:
וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁיְּקַצֵּץ לָהֶם מְזוֹנוֹת. שֶׁיֹּאמַר לוֹ לְקֹט מִשָּׂדִי הַיּוֹם וְאֶתֵּן לְךָ מְזוֹנוֹתֶיךָ, דִּפְשִׁיטָא דְאָסוּר: