ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה י
לְהַעֲמִיק עַד הַסֶּלַע. וְלֹא חַיְשִׁינַן דִּלְמָא מִמְלָּךְ וְזָרַע לֵיהּ, שֶׁאֵין דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לִזְרֹעַ סָמוּךְ לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אֲבָל בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ חַיְשִׁינַן דִּלְמָא מִמְלָּךְ וְזָרַע לֵיהּ, וְאָסוּר:
צוֹבְרוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלוֹ מִשָּׁם וּמְתַקֵּן אֶת רְשׁוּת הָרַבִּים כְּמוֹ שֶׁהָיָה:
כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְקַלְקְלִים רְשׁוּת הָרַבִּים כָּךְ לֹא יְתַקֵּן. כְּלוֹמַר לֹא מִבַּעְיָא לִצְבֹּר עֲפָרוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁהוּא אָסוּר אַף עַל פִּי שֶׁיְּסִירֶנּוּ אַחַר כָּךְ, שֶׁהֲרֵי מְקַלְקֵל הוּא לְשָׁעָה, אֶלָּא אֲפִלּוּ לְתַקֵּן אָסוּר, כְּגוֹן אִם הָיוּ אֲבָנִים אוֹ עָפָר מְפֻזָּרִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לֹא יִצְבְּרֵם בְּמָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא יְסַלְּקָם לְגַמְרֵי מֵרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַיְנוּ דְקָאָמַר כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְקַלְקְלִין רְשׁוּת הָרַבִּים לִצְבֹּר עֲפָרוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לְסַלְּקוֹ מִיָּד, כָּךְ לֹא יְתַקֵּן לִצְבֹּר אֲבָנִים אוֹ עָפָר הַמְפֻזָּרִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלָשׂוּם אוֹתָם בְּצִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים לְפִי שָׁעָה, אֶלָּא יְסַלְּקָם מִיָּד לְגַמְרֵי מִכָּל רְשׁוּת הָרַבִּים וְיוֹצִיאֵם לַיָּם אוֹ לַנָּהָר:
מַה יַּעֲשֶׂה בֶּעָפָר. אַלִּיבָּא דְרַבִּי עֲקִיבָא:
צוֹבְרוֹ בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֶרֶךְ הַמְזַבְּלִים. שָׁלֹשׁ אַשְׁפּוֹת לְבֵית סְאָה:
וְכֵן הַחוֹפֵר בּוֹר שִׁיחַ וּמְעָרָה. בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, פְּלִיגֵי בָהּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי עֲקִיבָא. לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ צוֹבְרוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבִלְבָד שֶׁיְּסַלְּקֶנּוּ אַחַר כָּךְ וִיתַקֵּן רְשׁוּת הָרַבִּים כְּמוֹ שֶׁהָיָה, וּלְרַבִּי עֲקִיבָא אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לְתַקֵּן אָסוּר, אֶלָּא צוֹבְרוֹ בִּרְשׁוּתוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: