ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ח
אֵין בּוֹנִין מַדְרֵגוֹת. מַעֲלוֹת עַל פִּי הַגֵּאָיוֹת, שֶׁלֹּא יַחֲלִיקוּ בִּירִידָתָן לָקַחַת הַמַּיִם שֶׁנִּתְקַבְּצוּ בָּעֵמֶק בְּאוֹתָן הַגֻּמּוֹת, דְּנִרְאֶה כִּמְתַקְּנָן לְהַשְׁקוֹת בָּהֶן שְׂדוֹתָיו בַּשְּׁבִיעִית:
לֹא יִסְמֹךְ בְּעָפָר. אִם בָּא לִהְיוֹת סוֹכֵר מְקוֹם יְצִיאַת הַמַּיִם בַּאֲבָנִים, לֹא יִתֵּן עָפָר וְטִיט בֵּין הָאֲבָנִים, מִשּׁוּם דְמֵחֲזֵי טְפֵי שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְהַשְׁקוֹת מֵהֶן שְׂדוֹתָיו:
אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא חַיִץ. אֲבָנִים סְדוּרוֹת זוֹ עַל זוֹ כְּעֵין גָּדֵר בְּלֹא עָפָר וְטִיט:
כָּל אֶבֶן. שֶׁבְּשָׂדֵהוּ אֲפִלּוּ קְטַנָּה, אִם כְּשֶׁהוּא בּוֹנֶה הַגָּדֵר אוֹ הַבִּנְיָן יָכוֹל לִפְשֹׁט יָדוֹ וְלִטְּלָהּ וְלִבְנוֹת בָּהּ:
הֲרֵי זוֹ תִּנָּטֵל. שֶׁהַגָּדֵר מוֹכַחַת עָלָיו דְּלִבְנוֹת גִּדְרוֹ הוּא נוֹטְלָהּ וְלֹא לְתַקֵּן הַשָּׂדֶה לִזְרִיעָה: