ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
סָכִין אֶת הַפַּגִּים. פֵּרוֹת שֶׁלֹּא נִגְמַר בִּשּׁוּלָן סָכִין אוֹתָן בְּשֶׁמֶן כְּשֶׁהֵן מְחֻבָּרִים לָאִילָן לְמַהֵר בִּשּׁוּלָן. וּפְעָמִים שֶׁמְּנַקְּבִים אוֹתָן וּמְשִׂימִים שֶׁמֶן בְּתוֹךְ הַנֶּקֶב, אִי נַמִּי מְנַקְּבִים הַפַּגִּים כְּדֵי שֶׁיִּכָּנְסוּ בָהֶם גְּשָׁמִים וְיִתְבַּשְּׁלוּ מְהֵרָה:
פַּגֵּי עֶרֶב שְׁבִיעִית. פֵּרוֹת שֶׁאֵין מִתְבַּשְּׁלִים עַד תִּשְׁרֵי שֶׁל שְׁבִיעִית, אֵין סָכִין וְאֵין מְנַקְּבִין אוֹתָן בַּשִּׁשִּׁית, מֵאַחַר שֶׁאֵין נִגְמַר בִּשּׁוּלָן עַד שֶׁתִּכָּנֵס שְׁבִיעִית. וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לָסוּךְ אָסַר תַּנָּא קַמָּא. וְרַבִּי יְהוּדָה מַפְלִיג בֵּין מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לָסוּךְ לְמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לָסוּךְ, דִּבְמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לָסוּךְ לֹא מְחַזְיָא סִיכָה עֲבוֹדָה וְשָׁרֵי:
רַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר בָּאִילָן. שֶׁהוּא מָלֵא פֵּרוֹת שְׁבִיעִית, לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, מִפְּנֵי שֶׁהוּא רַשַּׁאי בַּעֲבוֹדַת הָאִילָן אַף עַל פִּי שֶׁהַפֵּרוֹת קְדוֹשִׁים בִּקְדֻשַּׁת שְׁבִיעִית. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא: