ברטנורא על משנה שביעית· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
מְזַהֲמִין אֶת הַנְּטִיעוֹת. כְּשֶׁקְּלִפַּת הָאִילָן נוֹשֶׁרֶת מַדְבִּיקִים שָׁם זֶבֶל לְהַבְרִיאוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָמוּת הָאִילָן. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים מְזַהֲמִין שֶׁמּוֹשְׁחִים הָאִילָנוֹת בְּדָבָר שֶׁרֵיחוֹ רַע כְּדֵי שֶׁיִּבְרְחוּ הַתּוֹלָעִים מִן הָרֵיחַ אוֹ שֶׁיָּמוּתוּ:
וְכוֹרְכִים. יֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁכּוֹרְכִים דָּבָר סְבִיב הָאִילָן בַּקַּיִץ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַחֹרֶף מִפְּנֵי הַצִּנָּה. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים כּוֹרְכִים הָעֲנָפִים זוֹ עִם זוֹ וְקוֹשְׁרִין אוֹתָם לְמַעְלָה בְּרָאשֵׁיהֶם שֶׁלֹּא יִהְיוּ נְטוּשִׁים עַל הָאָרֶץ:
וְקוֹטְמִין אוֹתָן. יֵשׁ מְפָרְשִׁים לָשִׁים בְּשָׁרְשֵׁיהֶם אֵפֶר, תַּרְגּוּם אֵפֶר קִטְמָא. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שׁוֹבֵר הָרָאשִׁים, כְּמוֹ נִקְטַם רֹאשׁוֹ [סֻכָּה כט:]:
וְעוֹשִׂים לָהֶם בָּתִּים. רְגִילִים לַעֲשׂוֹת לָאִילָן גָּדֵר אַמָּה סְבִיבוֹתָיו וּמְמַלְּאִים אוֹתוֹ עָפָר. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁעוֹשִׂים לוֹ סֻכָּה מִלְּמַעְלָה לְהָגֵן עָלָיו מִן הַחַמָּה אוֹ מִן הַצִּנָּה:
עַל הַנּוֹף. שֶׁל הָאִילָן, אֲבָל לֹא עַל הָעִקָּר, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁאָר הַשָּׁנִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק, אֶלָּא אָסוּר לְהַשְׁקוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית בֵּין עַל הַנּוֹף בֵּין עַל הָעִקָּר: