ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ה
[שְׁנֵיהֶן נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִין. מִבַּעַל הַבַּיִת. דְּאָמַר לֵיהּ חֶנְוָנִי, פּוֹעֲלִים לֹא מְהֵימְנוּ לִי בִּשְׁבוּעָה], אַתְּ הֶאֱמַנְתִּינְהוּ, דְּלֹא אָמַרְתְּ לִי בְּסַהֲדֵי הַב לְהוּ. וְכֵן פּוֹעֲלִים אָמְרֵי לֵיהּ, חֶנְוָנִי לֹא מְהֵימָן לָן בִּשְׁבוּעָה. וּכְשֶׁשְּׁנֵיהֶם נִשְׁבָּעִין וְנוֹטְלִים מִבַּעַל הַבַּיִת, נִשְׁבָּעִים זֶה בִּפְנֵי זֶה, כִּי הֵיכִי דְּלִכְסוּף חֶנְוָנִי מִפּוֹעֲלִים אוֹ פּוֹעֲלִים מֵחֶנְוָנִי:
אֵלּוּ וְאֵלּוּ בָאִין לִידֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא. שֶׁהֲרֵי עַל כָּרְחֲךָ אֶחָד מֵהֶן נִשְׁבַּע לַשָּׁוְא וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל. אֶלָּא אֵלּוּ וָאֵלּוּ נוֹטְלִין בְּלֹא שְׁבוּעָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּבֶן נַנָּס: