ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
שְׁבוּעַת הַפִּקָּדוֹן. בַּאֲנָשִׁים וּבְנָשִׁים. אַיְדֵי דְתָנָא בִשְׁבוּעַת הָעֵדוּת בַּאֲנָשִׁים וְלֹא בְנָשִׁים, תָּנָא נַמִּי הָכָא לְכֻלְּהוּ:
בִּקְרוֹבִים. שֶׁבַּעַל הַפִּקָּדוֹן קָרוֹב לָזֶה שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ:
בִּפְנֵי בֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בִפְנֵי בֵית דִּין. אִם מִפִּי עַצְמוֹ נִשְׁבַּע, שֶׁהוֹצִיא שְׁבוּעָה מִפִּיו אוֹ שֶׁעָנָה אָמֵן אַחַר הַשְּׁבוּעָה וְאַחַר כָּךְ הוֹדָה, חַיָּב קָרְבָּן. דִּכְתִיב (ויקרא ה) וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ, כָּל דְּהוּ:
וּמִפִּי אֲחֵרִים. וְלֹא עָנָה אָמֵן. כְּגוֹן מַשְׁבִּיעַ אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁתַּחֲזִיר לִי פִקְדוֹנִי, וְאָמַר אֵין לְךָ בְיָדִי כְלוּם, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּכְפֹּר בְּבֵית דִּין:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים וְכוּ'. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:
וְחַיָּב עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה. דְּלֹא כְתִיב בָּהּ וְנֶעְלַם. זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה, שֶׁזָּכוּר עַל הַפִּקָּדוֹן וְיוֹדֵעַ שֶׁמִּתְחַיֵּב עַל כְּפִירָתוֹ קָרְבָּן:
וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הַפִּקָּדוֹן. שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁחַיָּב בִּשְׁבוּעָה זוֹ קָרְבָּן, אֲבָל זָכוּר הוּא שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ:
בְּכֶסֶף שְׁקָלִים. הַקָּנוּי בִּשְׁנֵי סְלָעִים. דְּהָכִי כְתִיב גַּבֵּי אֵיל אָשָׁם (ויקרא ה), בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף שְׁקָלִים: