ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
וּבָאוּ לְבֵית דִּין וְהוֹדוּ פְּטוּרִים. וַאֲפִלּוּ כָפְרוּ חוּץ לְבֵית דִּין עַל כָּל שְׁבוּעָה. שֶׁאֵין כְּפִירָה חוּץ לְבֵית דִּין חֲשׁוּבָה כְפִירָה:
כָּפְרוּ בְּבֵית דִּין חַיָּבִין עַל כָּל אַחַת וְאֶחָת. דְּאָמַר קְרָא (ויקרא ה) וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה, לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
מַה טַּעַם. אֵין חַיָּבִים אֶלָּא אַחַת אֲפִלּוּ שָׁתְקוּ וְכָפְרוּ לְבַסּוֹף, וְלֹא אָמְרִינַן כְּפִירָה קַיְמָא אַכֻּלְּהוּ לְחַיְּבָם עַל כָּל אַחַת וְאַחַת:
הוֹאִיל. וְאִלּוּ כָפְרוּ בְבֵית דִּין בְּפַעַם רִאשׁוֹנָה שׁוּב לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַחֲזֹר וּלְהוֹדוֹת, שֶׁכְּבָר הִגִּידוּ שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים לוֹ שׁוּם עֵדוּת וְשׁוּב אֵין חוֹזְרִים וּמַגִּידִים. הִלְכָּךְ אַף עַל גַּב דְּלֹא כָפְרוּ אֶלָּא לְבַסּוֹף, כָּל הַשְּׁבוּעוֹת הָיוּ לְבַטָּלָה חוּץ מִן הָרִאשׁוֹנָה. דְּאִם מַה שֶּׁשָּׁתְקוּ בָרִאשׁוֹנָה כְּפִירָה הִיא, שׁוּב אֵינָם רְאוּיִים לְהַשְׁבִּיעָן, וְאִם אֵינָהּ כְּפִירָה הֲרֵי מֻשְׁבָּעִין וְעוֹמְדִין, וּמַה זּוֹ שְׁבוּעָה עַל שְׁבוּעָה. עַל כָּרְחֲךָ כִּי כְתִיב לְאַחַת לְחַיֵּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת, אַשְּׁבוּעַת חוּץ לְבֵית דִּין וְכָפְרוּ בְבֵית דִּין כְּתִיב, דִּשְׁבוּעוֹת חוּץ לְבֵית דִּין שֶׁהָיָה מַשְׁבִּיעָן שֶׁיָּבֹאוּ לְבֵית דִּין וְיָעִידוּ לֹא יָצְאוּ לְבַטָּלָה, וּרְאוּיוֹת לֵחָלֵק, שֶׁאִם כָּפְרוּ שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה הָיָה רָאוּי לַחֲזֹר וּלְהַשְׁבִּיעָן: