ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
וְחַיָּבִין. קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד:
עַל זְדוֹן הַשְּׁבוּעָה. שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר בָּהּ וְנֶעְלַם:
וְעַל שִׁגְגָתָהּ עִם זְדוֹן הָעֵדוּת. שֶׁיּוֹדְעִים שֶׁשְּׁבוּעָה זוֹ אֲסוּרָה אֲבָל אֵין יוֹדְעִים שֶׁחַיָּבִים עָלֶיהָ קָרְבָּן:
וְאֵין חַיָּבִים עַל שִׁגְגָתָהּ. אִם שׁוֹגְגִים הֵם לְגַמְרֵי, כִּסְבוּרִים שֶׁאֵין יוֹדְעִין לוֹ עֵדוּת וְאַחַר כָּךְ נִזְכְּרוּ. שֶׁהֲרֵי הֵן אֲנוּסִים וְלֹא קָרִינַן בְּהוּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר: