ברטנורא על משנה שבועות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
אֵין בָּהּ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה. שֶׁלֹּא יָדַע בְּטֻמְאָה זוֹ מִיָּמָיו, זֶה לֹא בָא לִכְלַל קָרְבָּן עוֹד לְעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי אֵין קָרְבָּן בָּא אֶלָּא עַל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה:
שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ. הַקָּרֵב בַּמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן בְּמוּסָפִין שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים:
וְיוֹם הַכִּפּוּרִים. עַצְמוֹ מְכַפֵּר עִם הַשָּׂעִיר:
שֶׁנֶּאֱמַר. בְּשָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ (במדבר כט) שְׂעִיר עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים, וְחַטַּאת הַכִּפֻּרִים הוּא הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים, וְהִקִּישָׁן הַכָּתוּב, לְלַמֶּדְךָ שֶׁעַל מַה שֶּׁזֶּה מְכַפֵּר זֶה מְכַפֵּר. מַה פְּנִימִי אֵינוֹ בָא אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה, וּמַאי נִיהוּ, יְדִיעָה בַתְּחִלָּה, כִּדְיָלְפִינַן מִקְּרָא דִּכְתִיב לְכָל חַטֹּאתָם, דְּמַשְׁמַע לְאוֹתָם שֶׁיָּבֹאוּ לִכְלַל חַטָּאת כְּשֶׁתִּהְיֶה לָהֶם יְדִיעָה בַסּוֹף, וְאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לִכְלַל חַטָּאת אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה לוֹ יְדִיעָה בַתְּחִלָּה, אַף שָׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בַחוּץ אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יְדִיעָה, וּמַאי נִיהוּ, יְדִיעָה בַסּוֹף וְלֹא בַתְּחִלָּה דְּלֹא אָתְיָא לִכְלַל קָרְבָּן, וּמְכַפֵּר זֶה כַּפָּרָה גְמוּרָה בְּלֹא תְלִיָּה: