ברטנורא על משנה ראש השנה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ט
סֵדֶר תְּקִיעוֹת שָׁלֹשׁ. אַחַת לְמַלְכוּיוֹת, וְאַחַת לְזִכְרוֹנוֹת, וְאַחַת לְשׁוֹפָרוֹת:
שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ. תְּקִיעָה וּתְרוּעָה וּתְקִיעָה לְכָל אַחַת וְאַחַת. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר שְׁתֵּי תְּרוּעוֹת בַּמִּקְרָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּתְרוּעָה אַחַת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל, וְיָלְפִינַן שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי לִגְזֵרָה שָׁוָה לִתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה, וּתְרוּעָה הָאֲמוּרָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁל יוֹבֵל אָנוּ נוֹתְנִין אוֹתָהּ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, נִמְצְאוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת, וּשְׁתֵּי תְּרוּעוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נוֹתְנִין אוֹתָן לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, נִמְצְאוּ שָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְכָל תְּרוּעָה, פְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ וּפְשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ, דְּתַנְיָא מִנַּיִן שֶׁפְּשׁוּטָה לְפָנֶיהָ, תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כה) וְהַעֲבַרְתָּ שׁוֹפַר תְּרוּעָה, וּמִנַּיִן שֶׁפְּשׁוּטָה לְאַחֲרֶיהָ, תַּלְמוּד לוֹמַר (שם) תַּעֲבִירוּ שׁוֹפָר, הֲרֵי הַעֲבָרָה תְּחִלָּה וְסוֹף וּתְרוּעָה בֵּינְתַיִם. וּלְשׁוֹן הַעֲבָרָה פְּשׁוּטָה מַשְׁמַע הַעֲבָרַת קוֹל אֶחָד פָּשׁוּט, הֲרֵי לְשָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֵׁשׁ תְּקִיעוֹת, וַהֲרֵי לְךָ שָׁלֹשׁ שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ:
שִׁעוּר תְּקִיעָה. שִׁעוּר כָּל הַתְּקִיעוֹת, שֶׁהֵם שֵׁשׁ תְּקִיעוֹת:
כְּשָׁלֹשׁ תְּרוּעוֹת. נִמְצָא שִׁעוּר תְּקִיעָה אַחַת כַּחֲצִי תְּרוּעָה:
שִׁעוּר תְּרוּעָה כְּשָׁלֹשׁ יְבָבוֹת. שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת בְּעָלְמָא שֶׁל כָּל שֶׁהֵן. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁכָּל יְבָבָא הִיא שְׁלֹשָׁה כֹּחוֹת שֶׁל כָּל שֶׁהֵן, נִמְצָא שִׁעוּר תְּרוּעָה תִּשְׁעָה כֹּחוֹת שֶׁל כָּל שֶׁהֵן, וְהָכִי מִסְתַּבְּרָא:
תָּקַע בָּרִאשׁוֹנָה. פְּשׁוּטָה שֶׁלִּפְנֵי הַתְּרוּעָה תָּקַע כְּדַרְכָּהּ. וּמָשַׁךְ בַּשְּׁנִיָּה, תְּקִיעָה שֶׁלְּאַחַר הַתְּרוּעָה מָשַׁךְ כִּשְׁתַּיִם, לָצֵאת בָּהּ יְדֵי שְׁתַּיִם שֶׁהָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, פְּשׁוּטָה שֶׁלַּאֲחָרֶיהָ דְּמַלְכוּיוֹת וּפְשׁוּטָה שֶׁלְּפָנֶיהָ דְּזִכְרוֹנוֹת:
אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָת. דְּאַפְסוֹקֵי תְּקִיעָה אַחַת לִשְׁתַּיִם לֹא מַפְסְקִינַן:
מִי שֶׁבֵּרַךְ. הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין וּבֵרֵךְ תֵּשַׁע בְּרָכוֹת:
כְּשֵׁם שֶׁשְּׁלִיחַ צִבּוּר חַיָּב. בֵּין בִּבְרָכוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין בִּתְפִלּוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה, וְאֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא בִּתְפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל הוּא בְּעַצְמוֹ, כָּךְ כָּל יָחִיד וְיָחִיד הַבָּקִי וְיוֹדֵעַ לְהִתְפַּלֵּל אֵינוֹ יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֶלָּא בִּתְפִלַּת עַצְמוֹ, בֵּין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. וְאֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר יוֹרֵד לִפְנֵי הַתֵּבָה אֶלָּא לְהוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ בָּקִי:
שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶת הָרַבִּים יְדֵי חוֹבָתָם. בֵּין בָּקִי בֵּין שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, בֵּין בִּבְרָכוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין בִּתְפִלּוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה. וְלָמָּה צִבּוּר מִתְפַּלְּלִין בְּלַחַשׁ, כְּדֵי לְהַסְדִּיר שְׁלִיחַ צִבּוּר אֶת תְּפִלָּתוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים בִּבְרָכוֹת שֶׁל כָּל הַשָּׁנָה שֶׁאֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא אֶלָּא אֶת שֶׁאֵינוֹ בָּקִי, אֲבָל בִּבְרָכוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים וְשֶׁל יוֹבֵל שֶׁהֵן תֵּשַׁע בְּרָכוֹת אֲרֻכּוֹת וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בָּהֶן, הֲלָכָה כָּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמּוֹצִיא אֶת שֶׁאֵינוֹ בָּקִי כָּךְ מוֹצִיא אֶת הַבָּקִי:
סוף הספר