ברטנורא על משנה ראש השנה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
וְעוֹד זֹאת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם. מַתְנִיתִין חֲסוּרֵי מִחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי, בִּירוּשָׁלַיִם הָיוּ תּוֹקְעִין בְּכָל הָעִיר כָּל זְמַן שֶׁבֵּית דִּין יוֹשְׁבִים בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁבֵּית דִּין יוֹשְׁבִין עַד שִׁשָּׁה שָׁעוֹת בַּיּוֹם. וּבְיַבְנֶה לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין בְּכָל הָעִיר אֶלָּא בִּפְנֵי בֵּית דִּין. וְעוֹד זֹאת הָיְתָה יְרוּשָׁלַיִם יְתֵרָה עַל יַבְנֶה כוּ':
כָּל עִיר שֶׁהִיא רוֹאָה. יְרוּשָׁלַיִם. פְּרָט לַיּוֹשֶׁבֶת בַּנַּחַל שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה קְרוֹבָה לֹא הָיוּ תּוֹקְעִין בָּהּ:
וְשׁוֹמַעַת. פְּרָט לַיּוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הָהָר:
וּקְרוֹבָה. פְּרָט לַיּוֹשֶׁבֶת חוּץ לַתְּחוּם:
וִיכוֹלָה לָבֹא. פְּרָט לַמַּפְסִיק לָהּ נָהָר: