ברטנורא על משנה ראש השנה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה א
יוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בַּמִּקְדָּשׁ הָיוּ תּוֹקְעִים. שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר אֵינָהּ מְלָאכָה, וְרַבָּנָן הוּא דְּגָזוּר עֲלַהּ גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִטְּלֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיַעֲבִירֶנּוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבַמִּקְדָּשׁ לֹא גָּזוּר, דְּאֵין אִסּוּר שְׁבוּת דְּרַבָּנָן בַּמִּקְדָּשׁ:
אֲבָל לֹא בַּמְּדִינָה. לֹא בִּירוּשָׁלַיִם, וְלֹא בִּגְבוּלִין. וְהָרַמְבַּ"ם מְפָרֵשׁ שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם כֻּלָּהּ קְרוּיָה מִקְדָּשׁ, וּשְׁאָר אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קְרוּיָה מְדִינָה:
בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵית דִּין. וַאֲפִלּוּ אֵינָן קְבוּעִין אֶלָּא שֶׁבְּמִקְרֶה בָּאוּ שָׁם, תּוֹקְעִין בּוֹ:
אֶלָּא בְּיַבְנֶה. שֶׁהָיְתָה שָׁם סַנְהֶדְרִי גְדוֹלָה בְּיָמָיו. וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁגָּלְתָה שָׁם סַנְהֶדְרִי גְּדוֹלָה, אֲבָל לֹא בְּבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה:
אָמְרוּ לוֹ וְכוּ'. אִיכָּא בֵּין אָמְרוּ לוֹ לְתַנָּא קַמָּא, דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית דִּין, וַאֲפִלּוּ בְּאַקְרַאי. וְאָמְרוּ לוֹ סָבְרֵי, אֶחָד יַבְנֶה וְאֶחָד כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית דִּין קָבוּעַ כְּמוֹ בְּיַבְנֶה, אֲבָל בֵּית דִּין שֶׁל אַקְרַאי לֹא. וַהֲלָכָה כְּאָמְרוּ לוֹ: