ברטנורא על משנה ראש השנה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
בּוֹר. חֲפִירָה בַּקַּרְקַע:
דּוּת. מָקוֹם מֻקָּף מְחִצּוֹת עַל הָאָרֶץ:
פִּטָּס. כְּלִי גָּדוֹל שֶׁל חֶרֶס:
אִם קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַע. הָעוֹמֵד חוּץ לַבּוֹר, וְשָׁמַע קוֹל תְּקִיעַת הַתּוֹקֵעַ בַּבּוֹר. דְּאִלּוּ אוֹתָן שֶׁבַּבּוֹר לְעוֹלָם יֵצְאוּ, שֶׁהֵן שׁוֹמְעִין קוֹל שׁוֹפָר לְעוֹלָם:
אִם כִּוֵּן לִבּוֹ. לָצֵאת:
יָצָא. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן הַתּוֹקֵעַ לְהוֹצִיאוֹ, הָכָא מַיְרֵי בְּחַזַּן הַכְּנֶסֶת שֶׁתּוֹקֵעַ, שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא כָּל הַשּׁוֹמְעִים קוֹל תְּקִיעָתוֹ, הִלְכָּךְ אַף עַל גַּב דְּלֹא נִתְכַּוֵּן לְהוֹצִיא זֶה הָעוֹבֵר אֲחוֹרֵי בֵּית הַכְּנֶסֶת וְלֹא יָדַע לֵיהּ, יָצָא. אֲבָל הַתּוֹקֵעַ לְהוֹצִיא יָחִיד יְדֵי חוֹבָתוֹ בָּעִינַן שֶׁיִּתְכַּוֵּן שׁוֹמֵעַ וּמַשְׁמִיעַ: