ברטנורא על משנה ראש השנה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
שׁוֹפָר שֶׁנִּסְדַּק וְדִבְּקוֹ. בְּדֶבֶק:
פָּסוּל. דַּהֲוָה לֵיהּ כִּשְׁנֵי שׁוֹפָרוֹת. וְהָנֵי מִלֵּי נִסְדַּק לְאָרְכּוֹ. אֲבָל נִסְדַּק לְרָחְבּוֹ, אִם נִשְׁתַּיֵּר מִמְּקוֹם הַנָּחַת פֶּה עַד מְקוֹם הַסֶּדֶק כְּדֵי שִׁעוּר תְּקִיעָה כָּשֵׁר, וְאִם לָאו פָּסוּל. וְכַמָּה שִׁעוּר תְּקִיעָה, כְּדֵי שֶׁיֹּאחֲזֶנּוּ בְּיָדוֹ וְיֵרָאֶה לְכָאן וּלְכָאן:
נִקַּב וּסְתָמוֹ. דַּוְקָא שֶׁסְּתָמוֹ בְּמִינוֹ וְנִשְׁתַּיֵּר רֻבּוֹ שָׁלֵם וְלֹא עִכְּבוּ הַנְּקָבִים שֶׁנִּסְתְּמוּ אֶת הַתְּקִיעָה, כָּשֵׁר. וְאִם חָסֵר אֶחָד מִן הַתְּנָאִים הַלָּלוּ, פָּסוּל: