ברטנורא על משנה קינים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ד
חַטָּאת וְעוֹלָה וּסְתוּמָה וּמְפֹרֶשֶׁת. שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁלָּקְחוּ שְׁלֹשָׁה קִנִּין, זוֹ צְרִיכָה עוֹלָה וְקֵן שָׁלֵם, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי עוֹלוֹת וְחַטָּאת אַחַת, וְזוֹ צְרִיכָה חַטָּאת וְקֵן שָׁלֵם, דְּהַיְנוּ שְׁתֵּי חַטָּאוֹת וְעוֹלָה אַחַת, וּפֵרְשׁוּ אֶחָד מִן הַקִּנִּין פְּרִידָה עוֹלָה לָזוֹ וּפְרִידָה חַטָּאת לָזוֹ, וְאֶחָד מִן הַקִּנִּין הִנִּיחוּ סְתוּמָה שֶׁלֹּא פֵרְשׁוּ אֵיזוֹ עוֹלָה וְאֵיזוֹ חַטָּאת, וְהַשְּׁלִישִׁי פֵּרְשׁוּ אֵיזוֹ עוֹלָה וְאֵיזוֹ חַטָּאת, אֲבָל בְּעָלִים לֹא נִתְפָּרְשׁוּ, הֲרֵי חַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ וְקֵן סְתוּמָה וְקֵן מְפֹרֶשֶׁת, וְצָרִיךְ לְהַקְרִיב שְׁנֵי הַקִּנִּין הַלָּלוּ סְתָם עַל שְׁתֵּיהֶן, הָעוֹלוֹת לְמַעְלָה וְחַטָּאוֹת לְמַטָּה, וְעוֹלָה לָזוֹ וְחַטָּאת לָזוֹ צָרִיךְ לְהַקְרִיב לְשֵׁם בְּעָלִים. וְאִם נְתָנָם הַכֹּהֵן חֶצְיָן לְמַטָּה וְחֶצְיָן לְמַעְלָה, אֵין כְּשֵׁרָה אֶלָּא סְתוּמָה, דְּהֵי מִנַּיְהוּ דַּעֲבַד עוֹלָה וְהֵי מִנַּיְהוּ דַּעֲבַד חַטָּאת, כָּשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁכָּל קֵן וְקֵן הָיָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ:
מִתְחַלֶּקֶת בֵּינֵיהֶם. הוֹאִיל וּבְעֵרוּב לְקָחוּם, הָאַחַת יָצְאָה יְדֵי חַטָּאת וְהָאַחַת יָצְאָה יְדֵי עוֹלָה: