ברטנורא על משנה קינים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ג
חַטָּאת לָזוֹ וְעוֹלָה לָזוֹ כוּ'. הָא נַמִּי קָאֵי אַדְּתָנֵי לְעֵיל בְּפֶרֶק קַמָּא, עוֹלָה שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחַטָּאת אוֹ אִפְּכָא, כֻּלָּן יָמוּתוּ. וְהָנֵי מִלֵּי בְּנִמְלָךְ, אֲבָל בְּלֹא נִמְלָךְ עַל תַּעֲרָבְתּוֹ וְעָשָׂה קֵן לְמַטָּה וְקֵן לְמַעְלָה, מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. וְאַף עַל גַּב דְּאִי אָתֵי לְאִמְּלוֹכֵי אָמְרִינַן לֵיהּ לֹא תַקְרִיב, כִּדְתַנְיָא יָמוּתוּ כֻלָּן, הַשְׁתָּא דְּלֹא נִמְלַךְ אָמְרִינַן שֶׁכָּל אֶחָד נַעֲשָׂה כְהִלְכָתוֹ וְכָשֵׁר: