ברטנורא על משנה קינים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
חַטָּאת מִכָּאן. פְּרִידָה הַמְפֹרֶשֶׁת לְחַטָּאת לְצַד אֶחָד, וּפְרִידָה הַמְפֹרֶשֶׁת לְעוֹלָה לַצַּד הַשֵּׁנִי, וּשְׁתֵּי פְרִידוֹת שֶׁל קֵן סְתוּמָה בָּאֶמְצַע:
פָּרַח מִן הָאֶמְצַע. פְּרִידָה אַחַת לְיָמִין וּפְרִידָה אַחַת לִשְׂמֹאל:
לֹא הִפְסִיד כְּלוּם. דְּאוֹתוֹ שֶׁמְּעֹרָב עִם הַחַטָּאת יַעֲשֶׂה חַטָּאת, וְאוֹתוֹ שֶׁעִם הָעוֹלָה יַעֲשֶׂה עוֹלָה, אֲבָל לֹא חַטָּאת, דְּשֶׁמָּא יַעֲשׂוּהוּ מִן הָעוֹלָה הַמְפֹרֶשֶׁת:
חָזַר לָאֶמְצַע. חָזְרוּ מִן הַצְּדָדִים אֶחָד מִכָּאן וְאֶחָד מִכָּאן וְנִתְעָרְבוּ יַחַד, אֵלּוּ יָמוּתוּ, דְּחַטָּאת וְעוֹלָה נִתְעָרְבוּ יַחַד. אֲבָל אוֹתָן שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ, קְרֵבִים כָּל אֶחָד כְּדִינוֹ:
חָזַר. מִן הָאֶמְצָעִיִּים לַצְּדָדִים, הֲרֵי חַטָּאוֹת וְעוֹלוֹת מְעֹרָבִים, וְיָמוּתוּ כֻלָּן:
אֵין מְבִיאִים תּוֹרִים כְּנֶגֶד בְּנֵי יוֹנָה. אֶלָּא אוֹ שְׁנֵיהֶם תּוֹרִים אוֹ שְׁנֵיהֶן בְּנֵי יוֹנָה:
תִּכְפֹּל וְתָבִיא עוֹלָתָהּ בֶּן יוֹנָה. כְּדִין הַחַטָּאת. שֶׁהַחַטָּאת הִיא עִקָּר, בֵּין שֶׁהִפְרִישַׁתּוּ תְחִלָּה בֵּין שֶׁהִפְרִישַׁתּוּ בַסּוֹף:
הוֹלְכִין אַחַר הָרִאשׁוֹן. וְאֵינָהּ מְבִיאָה הַשֵּׁנִי אֶלָּא מִמִּין שֶׁהִפְרִישָׁה בָרִאשׁוֹן, בֵּין שֶׁהָיָה הָרִאשׁוֹן חַטָּאת בֵּין שֶׁהָיָה עוֹלָה. וַהֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא:
לֹא יָבִיאוּ הַיּוֹרְשִׁים חַטָּאתָהּ. דְּהַוְיָא חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְעָלֶיהָ. וְאִי לֹא מֵהַאי טַעֲמָא, מְבִיאִים חַטָּאת אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְבָה עוֹלָה תְּחִלָּה. וְאַף עַל גַּב דִּבְכָל מָקוֹם חַטָּאת קוֹדֶמֶת לְעוֹלָה, הַיְנוּ דַּוְקָא לְמִצְוָה אֲבָל לֹא לְעַכֵּב: