ברטנורא על משנה קינים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
בְּחוֹבָה וּבִנְדָבָה. שֶׁנִּתְעָרְבוּ קִנֵּי חוֹבָה שֶׁמִּקְצָתָן חַטָּאוֹת וּמִקְצָתָן עוֹלוֹת עִם קִנֵּי נְדָבָה שֶׁכֻּלָּן עוֹלוֹת:
אֲבָל בְּחוֹבָה שֶׁנִּתְעָרְבָה זוֹ בָזוֹ. קֵן סְתוּמָה שֶׁל יוֹלֶדֶת אוֹ שֶׁל זָבָה שֶׁנִּתְעָרֵב בְּקֵן שֶׁל יוֹלֶדֶת אוֹ שֶׁל זָבָה אַחֶרֶת:
מֶחֱצָה כָּשֵׁר וּמֶחֱצָה פָּסוּל. וּמַקְרִיב מֵהָאַרְבָּעָה הַמְעֹרָבִים שְׁנַיִם בִּלְבַד, אֶחָד לְעוֹלָה וְאֶחָד לְחַטָּאת וְלֹא יוֹתֵר, דְּאִי עֲבִיד שְׁתֵּי עוֹלוֹת שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה אוֹתָן מִקֵּן אֶחָד, וְכָל קֵן סְתוּמָה הוּא אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד חַטָּאת:
הַמֻּעָט כָּשֵׁר. אִם נִתְעָרֵב קֵן אֶחָד סְתוּמָה בִּשְׁנֵי קִנִּים אֲחֵרִים אוֹ בִּשְׁלֹשָׁה, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְרִיב אֶלָּא קֵן אֶחָד, פְּרִידָה אַחַת לְחַטָּאת וּפְרִידָה אַחַת לְעוֹלָה. אֲבָל שְׁתֵּי עוֹלוֹת לֹא מָצֵי עֲבִיד, שֶׁמָּא יִקַּח הַקֵּן שֶׁהוּא מְבֹרָר תְּחִלָּה לְיוֹלֶדֶת אַחַת שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ אֶלָּא אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה. וְכֵן אִם נִתְעָרְבוּ עֲשָׂרָה קִנִּין בְּמֵאָה, אֵינוֹ מַקְרִיב מִכֻּלָּן אֶלָּא עֲשָׂרָה קִנִּין, מִקְצָתָן חַטָּאוֹת וּמִקְצָתָן עוֹלוֹת, וְהַשְּׁאָר פְּסוּלִין, וְזֶהוּ הַמֻּעָט כָּשֵׁר:
בֵּין מִשֵּׁם אֶחָד. לֵידָה וְלֵידָה, זִיבָה וְזִיבָה, מִשְּׁתֵּי נָשִׁים אוֹ מֵאִשָּׁה אֶחָת:
בֵּין מִשְּׁנֵי שֵׁמוֹת. לֵידָה וְזִיבָה, בֵּין מִשְּׁתֵּי נָשִׁים בֵּין מֵאִשָּׁה אַחַת. כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל: