ברטנורא על משנה קינים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא יָמוּתוּ כֻלָּן. וְלֹא בָטְלֵי בְרֻבָּא, דְּבַעֲלֵי חַיִּים חֲשִׁיבֵי וְלֹא בָטְלֵי:
חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה. בֶּן יוֹנָה אוֹ תוֹר שֶׁל חַטָּאת שֶׁנִּתְעָרְבָה בִּשְׁנֵי קִנִּין שֶׁל חוֹבָה, דְּהַיְנוּ קִנִּין סְתָמָא שֶׁל יוֹלֶדֶת אוֹ שֶׁל זָבָה, שֶׁכָּל קֵן מֵהֶן הוּא אֶחָד עוֹלָה וְאֶחָד חַטָּאת, וְנִמְצָא עַתָּה חָמֵשׁ פְּרִידוֹת מְעֹרָבוֹת יַחַד:
אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן חַטָּאוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִיא מֵאֵלּוּ הֶחָמֵשׁ פְּרִידוֹת רַק שְׁתֵּי חַטָּאוֹת בִּלְבַד, שֶׁזֶּהוּ מִנְיָן הַכָּשֵׁר בִּשְׁנֵי קִנִּין שֶׁל חוֹבָה. דְּאִי עֲבִיד שָׁלֹשׁ חַטָּאוֹת, שֶׁמָּא מִן הַשְּׁנֵי קִנִּין עֲבִיד לְהוּ וְלֹא מִן הַמְּעֹרָבוֹת בָּהֶן, וּמִשְּׁנֵי קִנִּין אֵין יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת רַק שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. וְלֹא מָצֵי עֲבִיד אֲפִלּוּ עוֹלָה אַחַת, דְּשֶׁמָּא יִקַּח הַחַטָּאת הַמְּעֹרֶבֶת:
וְכֵן עוֹלָה. בֶּן יוֹנָה אוֹ תוֹר שֶׁהֻפְרַשׁ לְשֵׁם עוֹלָה:
שֶׁנִּתְעָרְבָה בְחוֹבָה. בִּשְׁנֵי קִנִּין סְתָמָא:
אֵין כָּשֵׁר אֶלָּא מִנְיַן עוֹלוֹת שֶׁבַּחוֹבָה. כִּדְפָרֵישְׁנָא לְעֵיל גַּבֵּי חַטָּאת:
בֵּין שֶׁהַחוֹבָה מְרֻבָּה וְהַנְּדָבָה מֻעֶטֶת. כְּגוֹן שֶׁקֵּן אֶחָד מְפֹרָשׁ שֶׁהֵן עוֹלוֹת, נִתְעָרֵב עִם כַּמָּה קִנִּין סְתָמָא שֶׁל יוֹלֶדֶת אוֹ שֶׁל זָבָה שֶׁכָּל קֵן מֵהֶן אֶחָד חַטָּאת וְאֶחָד עוֹלָה:
בֵּין וְכוּ'. כְּגוֹן קֵן אֶחָד סְתוּמָה, שֶׁנִּתְעָרֵב בְּכַמָּה קִנִּין שֶׁל עוֹלוֹת. וְקָרִינַן לְעוֹלוֹת מְפֹרָשׁוֹת נְדָבָה, מִשּׁוּם דִּנְדָרִים וּנְדָבוֹת כֻּלָּן עוֹלוֹת כְּדִתְנַן בְּרֵישׁ פִּרְקִין: