ברטנורא על משנה קידושין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ג
עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. דִּכְתִיב (ויקרא כה) וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם [אַחֲרֵיכֶם] לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה, הִקִּישׁ עֲבָדִים לְקַרְקָעוֹת, מַה קַּרְקַע נִקְנֶה בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה, אַף עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף בִּשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. וְחֶזְקַת הָעֶבֶד, כְּגוֹן שֶׁהִתִּיר מִנְעָל לְרַבּוֹ, אוֹ הִנְעִילוֹ, אוֹ הוֹלִיךְ כֵּלָיו אַחֲרָיו לְבֵית הַמֶּרְחָץ, הִפְשִׁיטוֹ, הִרְחִיצוֹ, סָכוֹ, גֵּרְדוֹ, הִלְבִּישׁוֹ, הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהִגְבִּיהַּ הָרַב אֶת הָעֶבֶד, קְנָאוֹ:
בְּכֶסֶף עַל יְדֵי אֲחֵרִים. שֶׁיִּתְּנוּהוּ לְרַבּוֹ עַל מְנָת שֶׁיִּהְיֶה זֶה בֶן חוֹרִין. אֲבָל הוּא עַצְמוֹ לֹא יְקַבֵּל מֵהֶם, וַאֲפִלּוּ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְרַבּוֹ רְשׁוּת בּוֹ, דְּקָסָבַר אֵין קִנְיָן לְעֶבֶד בְּשׁוּם צַד בְּלֹא רַבּוֹ:
וּבִשְׁטָר עַל יְדֵי עַצְמוֹ. דְּסָבַר חוֹבָה הוּא לְעֶבֶד שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יְדֵי רַבּוֹ לְחֵרוּת, שֶׁאִם עֶבֶד כֹּהֵן הוּא, פּוֹסְלוֹ מִלֶּאֱכֹל בַּתְּרוּמָה, וְאִם עֶבֶד יִשְׂרָאֵל הוּא, אוֹסְרוֹ בְּשִׁפְחָה. וּמִשּׁוּם הָכִי קָאָמַר דְּאֵינוֹ יוֹצֵא לְחֵרוּת בִּשְׁטָר עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֶלָּא עַל יְדֵי עַצְמוֹ, דְּכֵיוָן דְּחוֹבָה הִיא לוֹ אֵין חָבִין לְאָדָם אֶלָּא בְפָנָיו. וְכֶסֶף דְּעַל יְדֵי אֲחֵרִים שָׁאנֵי, שֶׁכֵּן קַבָּלַת רַבּוֹ גָּרְמָה לוֹ לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵאֵלָיו, וְאֵין אֲחֵרִים הַלָּלוּ חָבִין לוֹ, אֶלָּא קַבָּלַת הָרַב, וְהָרַב אֵינוֹ נַעֲשֶׂה שְׁלוּחוֹ, אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, וּמַקְנֵהוּ מֵאֵלָיו:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּכֶסֶף עַל יְדֵי עַצְמוֹ. דְּקָסָבְרֵי יֵשׁ קִנְיָן לְעֶבֶד בְּלֹא רַבּוֹ, הִלְכָּךְ קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְכֶסֶף אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עַצְמוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן עַל יְדֵי אֲחֵרִים:
וּבִשְׁטָר עַל יְדֵי אֲחֵרִים. דְּסָבְרֵי זְכוּת הוּא לְעֶבֶד שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יְדֵי רַבּוֹ לְחֵרוּת, וְזָכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְפָנָיו. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים. וְהָעֶבֶד כְּנַעֲנִי קוֹנֶה עַצְמוֹ אִם סִמֵּא רַבּוֹ אֶת עֵינוֹ אוֹ הִפִּיל אֶת שִׁנּוֹ אוֹ קָטַע מִמֶּנּוּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה רָאשֵׁי אֵבָרִים, שֶׁהֵם [רָאשֵׁי] אֶצְבְּעוֹת יָדַיִם, וְאֶצְבְּעוֹת רַגְלַיִם, וְרָאשֵׁי אָזְנַיִם, וְרֹאשׁ הַחֹטֶם, וְרֹאשׁ הַזַּכְרוּת, וְרָאשֵׁי שָׁדַיִם בָּאִשָּׁה. וְהָא דְלָא חָשִׁיב לְהוּ בְּמַתְנִיתִין בִּכְלַל הַדְּבָרִים שֶׁהָעֶבֶד קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ, מִשּׁוּם דְּהַיּוֹצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים צָרִיךְ גֵּט שִׁחְרוּר מֵרַבּוֹ, וְהַיְנוּ קוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בִשְׁטָר:
וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא הַכֶּסֶף מִשֶּׁל אֲחֵרִים. דְּעֶבֶד אֵין לוֹ כְלוּם, דְּאַף מְצִיאָה וְקַבָּלַת מַתָּנָה הַכֹּל לְרַבּוֹ. וְאִם בָּא לְהִפָּדוֹת עַל יְדֵי עַצְמוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת הַכֶּסֶף מִשֶּׁל אֲחֵרִים שֶׁיִּתְּנוּהוּ לוֹ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְרַבּוֹ רְשׁוּת בּוֹ: