ברטנורא על משנה קידושין· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְכֶסֶף. דִּכְתִיב (ויקרא כה) מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ, מְלַמֵּד שֶׁהוּא נִקְנֶה בְּכֶסֶף:
וּבִשְׁטָר. שֶׁנֶּאֱמַר בְּאָמָה הָעִבְרִיָּה (שמות כא) אִם אַחֶרֶת יִקַּח לוֹ, הִקִּישָׁהּ הַכָּתוּב לְאַחֶרֶת. מָה אַחֶרֶת בִּשְׁטָר, אַף הָאָמָה בִּשְׁטָר. וְיִלְמֹד עֶבֶד עִבְרִי מֵאָמָה הָעִבְרִיָּה, דִּכְתִיב (דברים טו) הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה, מַקִּישׁ עִבְרִי לְעִבְרִיָּה:
בַּשָּׁנִים. לְסוֹף שֵׁשׁ שָׁנִים יֵצֵא חָפְשִׁי, וַאֲפִלּוּ הָיְתָה שְׁמִטָּה בְּתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁנִים, עוֹבֵד, דִּכְתִיב (שמות כא) שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִיעִית. פְּעָמִים שֶׁהוּא עוֹבֵד בַּשְּׁבִיעִית:
וּבַיּוֹבֵל. אִם פָּגַע יוֹבֵל בְּתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁנִים, מוֹצִיאוֹ:
וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף. דִּכְתִיב בְּאָמָה הָעִבְרִיָּה (שם) וְהֶפְדָּהּ, וְהֻקַּשׁ עִבְרִי לְעִבְרִיָּה, אִם קְנָאוֹ רַבּוֹ בְּשֵׁשׁ מָנִים וְהוּא עָתִיד לָצֵאת לְסוֹף שֵׁשׁ, נִמְצָא קוֹנֶה עֲבוֹדַת כָּל שָׁנָה בְּמָנֶה, כְּשֶׁבָּא לִפְדּוֹת עַצְמוֹ מְגָרֵעַ לוֹ רַבּוֹ מִפִּדְיוֹנוֹ דְּמֵי עֲבוֹדַת הַשָּׁנִים שֶׁעָבַד:
יְתֵרָה עָלָיו אָמָה. שֶׁקּוֹנָה עַצְמָהּ בְּכָל אֵלֶּה וּבְסִימָנֵי נַעֲרוּת, כִּדְיָלְפִינַן מִוְיָצְאָה חִנָּם, רִבָּה לָהּ יְצִיאָה לָזוֹ, שֶׁיוֹצְאָה בְסִימָנִים:
וּבְמִיתַת הָאָדוֹן. דִּכְתִיב וַעֲבָדוֹ לְעוֹלָם, לוֹ וְלֹא לַבֵּן. אֲבָל הַנִּמְכָּר וּמֵת הָאָדוֹן בְּתוֹךְ שֵׁשׁ, עוֹבֵד לַבֵּן, דִּכְתִיב שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד, בֵּין לוֹ בֵּין לִבְנוֹ. וְדַוְקָא לְבֵן עוֹבֵד כָּל שֵׁשׁ אִם מֵת הָאָדוֹן, אֲבָל לְבַת וּלְאָח וְלִשְׁאָר יוֹרְשִׁים אֵינוֹ עוֹבֵד, דִּכְתִיב (דברים טז) וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, לְךָ וְלֹא לַיּוֹרְשִׁים. וְאָמָה הָעִבְרִיָּה קוֹנָה עַצְמָהּ בְּמִיתַת הָאָדוֹן כַּנִּרְצָע, דִּכְתִיב גַּבֵּי נִרְצָע (שם) וְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן: