ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ח
שֶׁנִּטְמְאוּ אֲחוֹרָיו. בְּמַשְׁקִין טְמֵאִין. דְּלִשְׁאָר טָהֳרוֹת לֹא נִטְמָא תוֹכוֹ, אֲבָל לְחַטָּאת אֵינוֹ כֵן:
הַזּוֹג וְהָעִנְבָּל חִבּוּר. שֶׁאִם הִזָּה עַל אֶחָד מֵהֶן, חֲבֵרוֹ טָהוֹר. וְזוֹג הוּא הַפַּעֲמוֹן, וְעִנְבָּל הוּא הַפַּטִּישׁ שֶׁבִּפְנִים הַמַּכֶּה בַפַּעֲמוֹן שֶׁעַל יָדוֹ מְקַשְׁקֵשׁ:
כּוּשׁ שֶׁל רוֹבָן. פֶּלֶךְ שֶׁטּוֹוִין בּוֹ אַרְבִּי, הוּא הַגֶּמִי שֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מַחְצְלָאוֹת:
לֹא עַל הַכּוּשׁ וְלֹא עַל הַפִּיקָה. כְּלוֹמַר לֹא יַזֶּה לֹא עַל זֶה לְבַדּוֹ וְלֹא עַל זֶה לְבַדּוֹ, דְּלֹא הָווּ חִבּוּר. אֲבָל צָרִיךְ לְהַזּוֹת עַל שְׁנֵיהֶן:
פִּיקָה. מַה שֶּׁמְּשִׂימִין בְּסוֹף הַכּוּשׁ לְהַכְבִּידוֹ קָרוּי פִּיקָה. בְּלַעַ"ז פורסל"ו:
וְאִם הִזָּה. עַל אֶחָד מֵהֶן בִּלְבַד, מֻזֶּה. וְרַמְבַּ"ם פֵּרֵשׁ, לֹא עַל הַכּוּשׁ וְלֹא עַל הַפִּיקָה, אֶלָּא עַל קְנֵה הַבַּרְזֶל שֶׁרְגִילִין לָתֵת בְּרֹאשׁ הַכּוּשׁ שֶׁנִּקְרָא צִנּוֹרָא. וְעָלָיו מַזִּין מִפְּנֵי שֶׁהוּא עִקַּר הַכְּלִי, וְעוֹלָה הַהַזָּאָה לַכּוּשׁ וְלַפִּיקָה:
שֶׁל פִּשְׁתָּן חִבּוּר. שֶׁהַפֶּלֶךְ שֶׁטֹּוִין בּוֹ פִשְׁתָּן דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת הַפִּקָּה מְחֻבֶּרֶת בַּכּוּשׁ:
עוֹר שֶׁל עֲרִיסָה. עוֹר שֶׁמְּשִׂימִין בַּעֲרִיסָה שֶׁל קָטָן וְדַרְכּוֹ לִהְיוֹת מְחֻבָּר בָּעֲרִיסָה:
הַמַּלְבֵּן. כְּמִין קְעָרוֹת שֶׁל עֵץ חֲקוּקוֹת שֶׁמַּכְנִיסִין בּוֹ כַרְעֵי הַמִּטָּה שֶׁלֹּא יֵרָקְבוּ מִלַּחְלוּחִית הָאָרֶץ. וְדוֹמֶה לוֹ בְּפֶרֶק הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת בְּבָבָא בַתְרָא, מַלְבְּנוֹת שֶׁל כַּרְעֵי הַמִּטָּה:
אֵינוֹ חִבּוּר לֹא לְטֻמְאָה. דְּאִם נִטְמָא זֶה לֹא נִטְמָא זֶה:
וְלֹא לְטָהֳרָה. דְּאִם הִזָּה עַל זֶה לֹא הִזָּה עַל זֶה:
הַקְּדוּחוֹת חִבּוּר. כְּגוֹן יְדוֹת הַסַּכִּינִים שֶׁהַבַּרְזֶל נִכְנָס לְתוֹךְ הַבֵּית יָד שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל עֶצֶם וּמְחֻבָּר בּוֹ הָוֵי חִבּוּר, נִטְמָא אֶחָד מֵהֶן נִטְמָא חֲבֵרוֹ, וְכֵן אִם הִזָּה עַל אֶחָד מֵהֶן הִזָּה עַל חֲבֵרוֹ. קְדוּחוֹת, לְשׁוֹן מַקְדֵּחַ:
אַף הַחֲרוּקוֹת. לְשׁוֹן וַיַּחַרְקוּ שֵׁן (איכה ב), כְּלוֹמַר אַף הַיָּדוֹת שֶׁהֵן חַדּוֹת בְּרֹאשָׁן וּמַכְנִיסָן חֻדָּן בַּנֶּקֶב שֶׁעוֹשִׂין בְּרֹאשׁ הַכְּלִי, כְּגוֹן בֵּית יָד שֶׁל רֹמַח, אַף אֵלּוּ הָווּ חִבּוּר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי: