ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יב · משנה ו
הַמַּזֶּה בְאֵזוֹב טָמֵא. כְּגוֹן אֵזוֹב שֶׁל גִּנָּה שֶׁלִּקְּטוֹ לַאֲכִילָה:
אִם יֶשׁ בּוֹ כַבֵּיצָה. דְּזֶהוּ שִׁעוּר אֹכֶל, בֵּין לְקַבֵּל טֻמְאָה בֵּין לְטַמֵּא אֲחֵרִים:
וְהַזָּאָתוֹ פְסוּלָה. דִכְתִיב [שָׁם] וְהִזָּה הַטָּהֹר, שֶׁיִהְיֶה הַמַּזֶּה טָהוֹר וְהָאֵזוֹב טָהוֹר:
אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה. כֻּלָּן טְמֵאִין לְחַטָּאת, דְּאֵין מוֹנִין רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי בְּחַטָּאת אֶלָּא כֻלָּן הֵן תְּחִלָּה: