ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ז
כָּל אֵזוֹב שֶׁיֶּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַי. שֶׁרְגִילִין לְלַוּוֹת עִמּוֹ שֵׁם אַחֵר, כְּגוֹן הָנָךְ דִּמְפָרֵשׁ לְקַמָּן:
אֵזוֹב זֶה. כְּלוֹמַר אֵזוֹב סְתָם שֶׁהָרוֹאֶה אוֹתוֹ אוֹמֵר זֶה אֵזוֹב הוּא בִסְתָם:
וְשֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה. שֶׁאֵזוֹב שֶׁל גִּנָּה חַיָּב בִּתְרוּמָה כְּשֶׁלִּקְּטוֹ לַאֲכִילָה. וְהָא קָא מַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב שֶׁהוּא פָחוֹת מִכַּבֵּיצָה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵי חַטָּאת, אֲפִלּוּ הָכִי הַזָּאָתוֹ פְסוּלָה, כֵּיוָן שֶׁהָאֵזוֹב עַצְמוֹ טָמֵא:
וְשֶׁל טְהוֹרָה לֹא יַזֶּה. מִפְּנֵי שֶׁמַּפְסִיד אֶת הַתְּרוּמָה:
תְּמָרוֹת. כְּמִין גַּרְגְּרִין שֶׁיֵּשׁ בְּרָאשֵׁי הָאֵזוֹב:
אֵין חַיָּבִין עַל הַיּוֹנְקוֹת. טָמֵא שֶׁהִזּוּ עָלָיו בְּיוֹנְקוֹת וּבָא בְהַזָּאָה זוֹ אֶל הַמִּקְדָּשׁ, אֵינוֹ חַיָּב:
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר וְכוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
גִּבְעוֹלִים שֶׁלֹּא גָמָלוּ. כָּל זְמַן שֶׁהַפֶּרַח מֻנָּח בְּתוֹךְ כִּיסוֹ קֹדֶם שֶׁיִּפָּתַח: