ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יא · משנה ו
מְטַמֵּא אֶת מֵי חַטָּאת. וַאֲפִלּוּ לְאַחַר שֶׁטָּבַל, אִם לֹא טָבַל לְשֵׁם חַטָּאת כְּאִלּוּ לֹא טָבַל, דִּתְנַן בְּפֶרֶק אֵין דּוֹרְשִׁין (חגיגה דף יח) טָבַל לְקֹדֶשׁ וְהֻחְזַק לְקֹדֶשׁ אָסוּר בְּחַטָּאת. אֲבָל מִשֶּׁטָּבַל לְשֵׁם חַטָּאת, אֲפִלּוּ טְבוּל יוֹם דְּאוֹרַיְתָא שֶׁפָּסוּל לִתְרוּמָה וּלְקֹדֶשׁ, כָּשֵׁר לְחַטָּאת, דִּטְבוּל יוֹם כָּשֵׁר בְּפָרָה:
וּמַזֶּה מֵי חַטָּאת בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. וּבְהָא כֻּלֵּי עָלְמָא לֹא פְלִיגֵי. אֲבָל בְּאֵזוֹב הַמֻּכְשָׁר לְקַבֵּל טֻמְאָה, וּמִשּׁוּם דְּאֹכֶל הוּא צָרִיךְ הֶכְשֵׁר שֶׁיָּבֹא עָלָיו מַיִם, וְכֵן בְּמַיִם שֶׁאֵינָן מְקֻדָּשִׁים וְעוֹמְדִים לְקַדֵּשׁ, וּכְלִי רֵיקָם הַטָּהוֹר וְעוֹמֵד כְּדֵי לְהַנִּיחַ בּוֹ אֵפֶר חַטָּאת, בְּהָא פְלִיגֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: