ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה יא
וְהִגְבִּיהוּ זֶה עַל זֶה. שֶׁסִּיְּעוּ זֶה אֶת זֶה לְהַגְבִּיהַּ:
וְנָטַל זֶה לָזֶה קוֹצוֹ. אוֹ שֶׁנָּטַל זֶה לָזֶה קוֹץ שֶׁנִּתְחַב לוֹ בְיָדוֹ:
בְּקִדּוּשׁ אֶחָד. שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם מְמַלְּאִים לְצֹרֶךְ קִדּוּשׁ אֶחָד, כָּשֵׁר. שֶׁיָּכוֹל כָּל אֶחָד לְסַיֵּעַ לַחֲבֵרוֹ, וּנְטִילַת הַקּוֹץ שֶׁבְּיָדוֹ נַמִּי צֹרֶךְ מִלּוּי הִיא:
בִּשְׁנֵי קִדּוּשִׁין פָּסוּל. שֶׁפָּסַל כָּל אֶחָד מֵימָיו בְּמַה שֶּׁסִּיֵּעַ לַחֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁנָּטַל לוֹ קוֹץ, מִשּׁוּם מְלָאכָה:
אִם הִתְנוּ בֵינֵיהֶן. שֶׁאָמַר כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ כְּשֶׁאַגְבִּיהַּ לְךָ יְהֵא שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ בִּרְשׁוּתְךָ (וכמו כן אמר לו האחר), וְאַחַר שֶׁהִגְבִּיהוֹ לוֹקֵחַ כָּל אֶחָד מֵהֶן אַחַת מֵהֶן בִּרְשׁוּתוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי: