ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה י
הַמּוֹסֵר מֵימָיו לְטָמֵא. לְשָׁמְרָן:
פְּסוּלִים. בֵּין עָשׂוּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים מְלָאכָה, בֵּין לֹא עָשׂוּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים מְלָאכָה, דִּבְחֶזְקַת הַשּׁוֹמֵר קַיְמוּ וְהוּא אֵינוֹ מַקְפִּיד לְשָׁמְרָן מִפְּנֵי שֶׁהוּא טָמֵא, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה:
וּלְטָהוֹר כְּשֵׁרִים. וַאֲפִלּוּ עָשׂוּ הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים מְלָאכָה, שֶׁכְּבָר יָצְאוּ מֵרְשׁוּת בְּעָלִים וְקַיְמוּ בִרְשׁוּת שׁוֹמֵר. וּמִיהוּ אִם הַשּׁוֹמֵר עָשָׂה מְלָאכָה, פְּסוּלִים:
אַף לְטָמֵא כְּשֵׁרִים. דְּסָבַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַמּוֹסֵר מֵימָיו לְטָמֵא, בְּחֶזְקַת הַבְּעָלִים הָרִאשׁוֹנִים קָיְמוּ, הִלְכָּךְ אִם לֹא עָשׂוּ הַבְּעָלִים מְלָאכָה כְּשֵׁרִים. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: