ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ח
הַמַּצְנִיעַ אֶת הֶחָבִית. שֶׁהוּא דוֹלֶה בָהּ הַמַּיִם לָשׂוּם בַּשֹּׁקֶת, וּלְאַחַר שֶׁעֵרָה מִמֶּנָּה הִצְנִיעָהּ קֹדֶם שֶׁיְּקַדֵּשׁ הַמַּיִם בַּשֹּׁקֶת, אֵין הַצְנָעָה זוֹ חֲשׁוּבָה מְלָאכָה, לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לָהּ עֲדַיִן לְמַלְּאוֹת בָּהּ, וְצֹרֶךְ מִלּוּי הוּא. וְכֵן כְּפָאָהּ עַל פִּיהָ נַמִּי לְנַגְּבָהּ לְפִי שֶׁרוֹצֶה לְמַלְּאוֹת בָּהּ עֲדַיִן, לָא חֲשִׁיב מְלָאכָה וְכָשֵׁר הַמִּלּוּי. אֲבָל אִם עָשָׂה כֵן לְהוֹלִיךְ בָּהּ אֶת הַקִּדּוּשׁ דְּהַיְנוּ מַיִם הַמְקֻדָּשִׁין, הוֹאִיל וְלָאו צֹרֶךְ מִלּוּי הוּא, חָשׁוּב מְלָאכָה וּפָסוּל הַמִּלּוּי:
בִּשְׁבִיל שֶׁתַּחֲזִיק מַיִם הַרְבֵּה. לֹא חָשׁוּב פִּנּוּי זֶה מְלָאכָה:
בְּשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹלֵף. שֶׁהוּא מַזֶּה:
פָּסוּל. דְּפִנּוּי זֶה חָשׁוּב מְלָאכָה: