ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ז · משנה ז
הַמְכַנֵּן אֶת הַחֶבֶל. דֶּרֶךְ מְשַׁלְשְׁלֵי הַדְּלִי לְמַלְּאוֹת מַיִם, כְּשֶׁמַּעֲלֶה אֶת הַדְּלִי מְסַבֵּב אֶת הַחֶבֶל בְּיָדוֹ כְּמִין טַבַּעַת שֶׁלֹּא יְהֵא נִגְרָר לָאָרֶץ. וּמְכַנֵּן לְשׁוֹן הָדְרָא דְכַנְתָּא [חֻלִּין פ"ג]. וְאִם בְּדֶרֶךְ הַעֲלָאַת הַדְּלִי מְכַנֵּן עַל יָד עַל יָד, צֹרֶךְ הַעֲלָאָה הִיא, וְאֵין זוֹ מְלָאכָה וְכָשֵׁר הַמִּלּוּי. וְאִם בָּאַחֲרוֹנָה לְאַחַר שֶׁהֶעֱלָהוּ כִּנְּנוֹ, חָשׁוּב מְלָאכָה וּפָסוּל:
לָזֶה הִכְשִׁירוּ הוֹרָאַת שָׁעָה. מַה שֶּׁהִכְשִׁירוּ בְיַבְנֶה הוֹרָאַת שָׁעָה, לֹא לַמּוֹלִיךְ אֶת הַחֶבֶל שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ, אֶלָּא לָזֶה שֶׁכִּנֵּן אֶת הַחֶבֶל בָּאַחֲרוֹנָה הִכְשִׁירוּ לוֹ עַל יְדֵי הַדְּחָק: