ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ד
נָתַן יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ. הֲרֵי שֶׁהָיָה קִלּוּחַ יוֹרֵד מֵהַר מְעֻקָּם וְאֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ הֶחָבִית שֶׁרוֹצֶה לְמַלְּאוֹתָהּ לְקִדּוּשׁ, וְנָתַן יָדוֹ לְמַעְלָה בְרֹאשׁ הָהָר לַעֲשׂוֹתָהּ כְּעֵין צִנּוֹר כְּדֵי שֶׁיַּעַבְרוּ הַמַּיִם דֶּרֶךְ יָדוֹ לֶחָבִית שֶׁל קִדּוּשׁ, וְכֵן עֲלֵי יְרָקוֹת הָרְאוּיִין לַאֲכִילָה וּמְקַבְּלִין טֻמְאָה:
פְּסוּלִים. הַמַּיִם. כִּדְיָלְפִינַן בְּפֶרֶק ב' דִּזְבָחִים (דף כה) מִדִּכְתִיב [וַיִּקְרָא יא] מִקְוֵה מַיִם יִהְיֶה טָהוֹר, הֲוָיָתָן עַל יְדֵי טָהֳרָה תְהֵא. וְאַף עַל גַּב דְּהַאי קְרָא בְּמִקְוֶה הוּא דִכְתִיב, יָלְפִינַן מִנֵּיהּ כָּל הֲוָיוֹת. וְהָכִי הָוֵי מַשְׁמָעוּת דִּקְרָא, הֲוָיָתָן שֶׁל כָּל מַיִם הַמְטַהֲרִים, עַל יְדֵי טָהֳרָה תְהֵא, בֵּין שֶׁאַתָּה מְהַוֶּה אוֹתָן לִהְיוֹת מִקְוֶה אוֹ מִלּוּי הֲוֵי מְהַוֶּה אוֹתָן עַל יְדֵי דָבָר שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה: