ברטנורא על משנה פרה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה יא
כְּרָכָן. לְעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב בִּשְׁיָרֵי לָשׁוֹן שֶׁל צֶמֶר שֶׁהוּא צָבוּעַ בִּשְׁנִי תוֹלַעַת שֶׁהָיְתָה אֲרֻכָּה, וּבְמַה שֶּׁהָיָה עוֹדֵף מִמֶּנָּה עַל עֵץ הָאֶרֶז וְאֵזוֹב הָיָה כוֹרֵךְ שְׁלָשְׁתָּן יַחַד, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לָהֶן כֹּבֶד וְיִפְּלוּ לְתוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה וְלֹא תִקְלֹט הַשַּׁלְהֶבֶת אֶת הַלָּשׁוֹן. וְאִם לֹא כְרָכָן וְהִשְׁלִיךְ כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כְּשֵׁרָה:
בִּכְבָרוֹת שֶׁל אֶבֶן. אֲבָנִים הַמְנֻקָּבִים נְקָבִים דַּקִּים כִּכְבָרָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל:
שָׁחוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אֵפֶר. פֶּחָם שֶׁאִם יִכְתְּשׁוּ אוֹתוֹ יֵעָשֶׂה אֵפֶר:
כּוֹתְשִׁין אוֹתוֹ. וְאִם לֹא יַחֲזֹר כְּמוֹ אֵפֶר, מַנִּיחִין אוֹתוֹ:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ. בֵּין שֶׁיַּחֲזֹר אֵפֶר בֵּין שֶׁלֹּא יַחֲזֹר אֵפֶר:
חוֹלְקִין אוֹתוֹ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים. לְאַחַר שֶׁכָּבְרוּ אֶת כָּל הָאֵפֶר, בֵּין אֵפֶר הַפָּרָה בֵּין אֵפֶר עֵצִים שֶׁנִּשְׂרְפוּ עִמָּהּ, חוֹלְקִין אֶת הָאֵפֶר לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים:
אֶחָד נִתָּן בַּחֵיל. לְמִשְׁמֶרֶת, כְּדִכְתִיב וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת:
וְאֶחָד נִתָּן בְּהַר הַמִּשְׁחָה. וּבָהּ הָיוּ הַכֹּהֲנִים מְקַדְּשִׁין:
וְאֶחָד הָיָה מִתְחַלֵּק לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת. וּמִמֶּנּוּ הָיוּ מַזִּין כָּל יִשְׂרָאֵל: